בסוף השבוע שעבר נוצר רושם כי אפקט מאי המלווה בירידות שערים בשווקים קיבל את ביטויו גם השנה אם כי באיחור מסוים. אך זמן קצר לאחר מפולת יומית בשווקי אסיה, במיוחד ביפן, ומימוש בוול סטריט, נראה כי אין זו אקסיומה ואפקטים פסיכולוגיים למיניהם אינם ברורים מאליו. האם כדאי למשקיע להיערך מראש בהתאם לקראת דפוסי התנהגות עונתיים מסוימים, ובמקרה של אפקט מאי האם כדאי לצמצם פוזיציות לונג כבר באפריל?
אפקט מאי הוא המקביל לאפקט הלואין (Halloween) כאשר שניהם מהווים סוג של הנבואה המגשימה את עצמה. האמירה המפורסמת בשווקי מניות גורסת "Sell in May and go away" ומתכוונת ל"תמכור את התיק וצא לחופשת קיץ". ההנחה זו מבוססת על הנטייה ההיסטורית של מדדי המניות לעלות החל מחודש נובמבר ולרדת לאחר חודש אפריל. את אפקט הלואין (חג ליל כל הקדושים שחל ב-31 באוקטובר) מסבירים סוחרי מניות על ידי פתיחת עונת הקניות של החגים, בעיקר חג המולד, הגורמת לעליות שערים בשווקים כמו וול סטריט. ואילו אפקט מאי מתבטא בירידת תשואות על מניות (ירידת שערים) בחודש מאי עקב מכירה מוגברת של מניות כסגירת פוזיציות לפני חופשות ארוכות של רוב המשקיעים בחודשי הקיץ.
מבלי לבצע מחקר סטטיסטי מעמיק על פני תקופה ארוכה, ניתן להבחין בעין הלא מזויינת כי במהלך השנים האחרונות אפקט מאי אכן התגשם אך בשל טריגר מסוים, אירוע כלכלי פיננסי כלשהו אשר הכביד על השווקים ולא עקב מכירה עונתית. כך למשל באביב 2010 פרץ משבר החובות באירופה ומדד S&P 500 האמריקאי החל לצנוח בסוף חודש אפריל ואיבד קרוב ל-15% עד תחילת יוני בלבד. שנה לאחר מכן, ירד מדד זה בכ-5% במהלך חודש מאי 2011, לאחר שהתגבר "פתאום" החשש בשווקים מהחרפת המשבר האירופי.
יחד עם זאת, הניסיונות לאמת את אפקט מאי מדעית לא הניבו מסכנות ברורות ודפוס התנהגותי זה טרם הוכח בצורה מובהקת. בשנת 2008 פרסמוJacobsen Ben ו- Marquering Wessel את מאמרם (Is it the Weather?) המבוסס על המחקר שבמסגרתו לא נמצאה הוכחה מספקת לקיום מתאם חזק וברור בין התנהגות המשקיעים ותשואה של ניירות הערך במאי.
החוקרים בצעו בדיקות סטטיסטיות (הרצת רגרסיה), ובין היתר השתמשו באפקט מאי כאחד משתני ההשפעה המסבירים האפשריים לביצועי מדדי מניות. הנתונים נאספו ב-48 מדינות שונות ולאורך שנים (בדיקות חודשיות במשך כל אותה תקופה). אומנם תוצאות ניתוח הרגרסיה הראו כי אכן ישנה השפעה על התשואות והוא מהווה משתנה מסביר לשינויי תשואות במידה זו או אחרת, אך היו גם גורמים כלכליים וגם התנהגותיים אחרים המשפיעים ו/או גורמים לתופעת עונתיות בשוק ההון, על ביצועי המשקיעים ועל נטיותיהם השונות בהשקעה בניירות ערך. לכן, התקשו למצוא גורם המשפיע הדומיננטי היחיד עקב ריבוי רעשים סטטיסטיים שונים.
בכל מקרה, עד כה טרם קיבל אפקט מאי את ביטויו הן בשוק מניות האמריקאי והן בשוק הישראלי, אלא להיפך, המדדים (מדד ת"א 25 ומדד S&P 500) הוסיפו לעלות בסיכום 30 יום האחרונים על אף הבנק הפדראלי המביע את חששו מהתפתחויות המקרו כלכליות והרעה באינדיקטורים כלכליים באסיה.