הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: ב- 13.5.13 פרסם בנק ישראל החלטת ריבית שלא מן המניין, שבה ירדה הריבית ב- 0.25% החל מה- 17.5.13. כעת עומדת ריבית בנק ישראל על 1.5%. בהודעת הריבית צוין כי החלטת הועדה המוניטרית להוריד את הריבית שלא במסגרת התוכנית הרגילה, באה על רקע הימשכות מגמת הייסוף של השקל, על רקע תחילת הפקת הגז ממאגר "תמר", הפחתת הריבית על ידי בנקים מרכזיים רבים ובראשם הבנק המרכזי האירופאי, המשך תוכניות ההקלה הכמותית במשקים מובילים בעולם והעדכון כלפי מטה בתחזיות הצמיחה העולמיות.
יש לציין כי בבחינת הקשר שבין פערי הריביות בין ישראל והעולם לבין שער החליפין האפקטיבי, בולטת התנתקות, אשר מצביעה על כך שהייסוף המשמעותי שחל לאחרונה בשקל אינו מוסבר רק על ידי פער ריביות. אין זה ממצא חדש, וכבר ידוע ממחקרים שנעשו בישראל ובעולם שיכולת ההסבר של פערי הריבית את תוואי שער החליפין הינה חלקית. ואכן כפי שמציין בנק ישראל בהודעה, התחזקות השקל מול הדולר והאירו בחודשים האחרונים בלטה מאוד בהשוואה להתחזקות של מטבעות אחרים ביחס לדולר ולאירו. הדבר מסביר את החלטת בנק ישראל לחזור ולפעול בשוק המט"ח ולא רק באמצעות הפחתת הריבית.
על פי ההודעה, בנק ישראל יפעל לרכוש מט"ח בהמשך השנה וגם בשנים הבאות, כדי לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על מאזן התשלומים של ישראל ואת ההשפעה האפשרית של כך על שער החליפין. בהתייחס לכך נציין כי לפי ניתוח אשר הופיע בדו"ח בנק ישראל לשנת 2010, הגז הטבעי המקומי החליף בשנים האחרונות דלק מיובא בהיקף של 1 – 2 מיליארד דולר בשנה, כאשר מאגרי הגז שהתגלו בשנתיים האחרונות צפויים להכפיל את היקף התחלופה. כלומר, כאשר ימוצה תהליך התחלופה, היקפו צפוי להגיע לכ- 4 מיליארד דולר בשנה – וזאת בטרם יחל המשק לייצא אנרגיה. לפי ההודעה של בנק ישראל מה- 13.5.13, המתייחסת להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, צפויה השפעה של הפקת הגז (תשלומים במט"ח של חברות הגז) להסתכם עד סוף 2013 בכ-2.1 מיליארד דולר. לפי הערכות בנק ישראל, התפתחות כזו צפויה להביא לייסוף שער החליפין הריאלי של השקל.
ואכן מאז החלה הזרמת הגז ממאגר תמר בחודש מרץ ועד אפריל חל ייסוף ריאלי של כ- 1.7%. אולם, מהלך הייסוף הריאלי של השקל ביחס לסל המטבעות החל עוד במהלך שנת 2012 והוא מסתכם בכ-8%. העיתוי של ייסוף משמעותי זה תואם את המגמות של תנועות ההון הזרות הנכנסות לישראל. בתקופה זו הגדילו המשקיעים הזרים את החזקותיהם באגרות חוב ממשלתיות לטווח של יותר משנה, לאחר תקופה ארוכה של מימוש החזקותיהם בשוק מק"ם (מטעמי מיסוי). כמו כן, ישנה עלייה מתמשכת בהיקף ההשקעות הישירות האסטרטגיות של תושבי חוץ בישראל. כפי שכתבנו בסקירותינו הקודמות, גורמים אלו, שאינם קשורים במישרין לנושא הגז הטבעי, תומכים במגמת הייסוף של שער החליפין.
בנק ישראל לא ציין בהודעתו יעד לשער החליפין הריאלי של השקל, אולם ניתן לראות בתרשים דלעיל, כי ההתערבות הקודמת של בנק ישראל בשוק המט"ח הייתה כאשר מדד שער החליפין הריאלי של השקל ביחס לסל המטבעות עבר כלפי מעלה את הרמה של 100 נקודות[2] (עלייה כלפי מעלה של מדד זה משמעותה תיסוף של השקל). בחודש אפריל, שער החליפין הריאלי חצה שוב את רף ה- 100 נקודות ותגובת בנק ישראל לא איחרה לבוא.
אנו מעריכים כי בנק ישראל עשוי להמשיך ולהוריד את הריבית, בפרט אם יתחדש התיסוף בשער החליפין של השקל, זאת על רקע היקף ההתערבות הנוכחי בשוק המט"ח, שהוא מצומצם יחסית לעבר. כמו כן, המשך חולשה של נתוני הצמיחה המקומית עשויה לתמוך בהחלטה זו. נוסיף כי לראייתנו הכלים המוניטאריים מוגבלים ביכולתם לטפל בהשפעה של הזרמת הגז על שער החליפין לאורך זמן וככל שהכוחות לתיסוף יתגברו, קובעי המדיניות הכלכלית יידרשו לפתרונות המתאימים יותר לבעיה בסיסית וארוכת טווח של התחזקות השקל ופגיעה בתחרותיות היצוא. במילים אחרות, נושא שער החליפין, כמו גם נושאים אחרים (בעיית מחירי הדיור לדוגמא), דורשים שילוב של כלי המדיניות המוניטארית והפיסקאלית. אחד מכלי המדיניות הממשלתית שניתן היה להתחיל להפעיל עוד בשנים 2009 – 2010 הוא הקמה של קרן הון ממשלתית לטיפול בהכנסות הממשלה מגז, זאת בכדי לבצע השקעות בחו"ל.