סקירת מאקרו של דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח לאומי שוקי הון: מגמת ירידת התשואות בחודשיים האחרונים בשוק האג"ח הממשלתי בישראל מקורה בעיקר במגמה העולמית של ירידת תשואות על רקע המשך ההרחבות המוניטאריות בעולם ע"י הבנקים המרכזיים הגדולים וכן המשך מגמת ירידת הריבית במשקים בהם ניתן עדיין להוריד הריבית, וכן בהכרה כי ריבית בנק ישראל צפויה עוד תקופה לא קצרה להישאר סביב הרמות הנוכחיות. לכן, לאור תלילות העקומים הגבוהה בישראל היה רציונל לירידת התשואות הארוכות.
להערכתנו ברמת התשואות הנוכחיות הסיכון עולה בצורה די משמעותית על הסיכוי בעיקר בכל הקשור לאחזקת האיגרות במח"מ ארוך. אנו סבורים כי למרות שלא נסתם הגולל על הורדה נוספת בריבית בנק ישראל רמת התשואות הארוכות לא מפצה על הסיכון הגלום בעיקר ובמידה ונראה בעולם "סיבוב פרסה" בכל הקשור למדיניות בנקים מרכזים וכן המשך המעבר להשקעה בנכסי סיכון כגון מניות וסחורות.
יש לזכור גם את סוגיית המיסוי על משקיעים זרים באג"ח ארוכות שעלה השבוע ע"י בנק ישראל כניסיון לייצר צעד נוסף שימנע התחזקות נוספת של השקל. נראה שהסיכויים של צעד כזה לעבור תלויים במידה מכרעת בדעה של משרד האוצר. אף אם הסיכויים לצעד כזה אינם נראים כגבוהים כרגע, עדיין מדובר בסיכון לשוק האג"ח המקומי.
הירידה בתלילות העקום וירידת המרווח בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב (גרף 7) בתקופה האחרונה מלמדים על עלייה לא מבוטלת בסיכון בחלק הארוך של העקום. יש לזכור כי ירידת ריבית בנק ישראל, ככל שתתרחש, צפויה להעלות מחדש את תלילות העקומים. כן נציין שמרווח אג"ח ישראל – ארה"ב מחושב עבור אג"ח במטבעות שונים, כך שמלבד שינויים ברמת הסיכון שמרווח זה עשוי לשקף, מדובר גם בהשתקפות של הציפיות לשינוי שערו של השקל מול הדולר על פני זמן.
במישור המקומי יש לזכור כי האתגר לעמוד ביעד גרעון של 3% בשנת 2014 הינו מורכב במיוחד לאור העלייה הנמשכת בהוצאות הממשלה. עם זאת, נראה שהתכנית המוצעת על ידי האוצר עושה שימוש מלא בכלי המדיניות "הקונבנציונליים" בכדי להגיע ליעד זה. התכנית עדיין צריכה לקבל את אישור הממשלה והכנסת, ויתכן ויחולו בו שינויים – ולנוכח התרעומת החברתית יתכן ששינויים אלו יהיו רבים. ככל שהתכנית שתאושר בסופו של דבר תמשיך לשקף יכולת של חזרה לתוואי מתכנס של הגירעון והחוב הממשלתי, תהיה בכך אינדיקציה חיובית לשוק האג"ח הישראלי.