לאחר עלייתו של מדד תל בונד 60 בכ-7% בפחות מ-7 חודשים, בעיית איתור אלטרנטיבות אג"חיות הפכה לקריטית יותר. השקעה באגרות חוב לא מדורגות של חברות יכולה לשמש כאחד הפתרונות לכך באופן כללי ובפרט אג"ח של חברות קטנות הפחות חשופות לציבור המשקיעים הרחב. אחת מהן היא חברת אברות הפועלת בתחום הצנרת. לאחר החלפת השליטה בחברה במקור קיבוצית זו, הצליחה אברות להיחלץ ממשבר עמוק (הגיעה להסדר חוב בשנת 2009) וליצור מספר מנועי צמיחה אשר שיפרו את ביצועיה העסקיים והפיננסיים. כיום, נסחרות אגרות החוב של אברות בתשואה שנתית של כ-13% הצמודה למדד.
לפני מספר שבועות, פירסמה אברות את דו"חותיה הכספיים השנתיים והציגה גידול של 13.5% בהכנסותיה לעומת שנת 2011 וזאת לאחר שיפור של 9.5% בשנת 2011. יתרה מזו, החברה סיכמה את שנת 2012 עם רווח נקי, לראשונה מאז שנת 2006. החברה הציגה מעבר לרווח תפעולי לעומת הפסד בשנה אשתקד ושולי הרווח התפעולי הגיעו ל-6.6%.
אברות, נוסדה בשנת 1987 על ידי קיבוץ בארות יצחק והינה אחת החברות הקיבוציות הראשונות שהונפקו בבורסה ישראלית. החברה פועלת בתחום ציפוי ועטיפת צנרת פלדה לתשתיות, ומאז שנת 2007 מפתחת תחום חדש המהווה מנוע צמיחה העיקרי שלה – צנרת פלדקס – צנרת פלסטיק פלסטיק ייחודית המיועדת להולכת מים וביוב על בסיס גרוויטציה, בעיקר עבור שווקי חו"ל.
החברה עברה לרווחיות בשנת 2012 בזכות צעדי התייעלות נרחבים שננקטו בשנים האחרונות, לאחר רכישת השליטה בחברה, בשנת 2011, על ידי גבי מגנזי (45%). שווי שוק של החברה המעסיקה כיום כ-160 עובדים, עומד של כ-13 מיליון שקל בלבד וההתחייבות החברה כלפי מחזיקי אג"ח מסתכמת בכ-40 מיליון שקל (בנוסף לחוב בנקאי של 30 מיליון שקל).
במהלך שנת 2012, פעילות השוטפת של אברות הזרימה לקופתה מזומנים בסך כ-20 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-4.5 מיליון בשנת 2011 ול-7 מיליון שקל ב-2010.
תחום צנרת פלסטיק המרכז כיום כ- 15% מסך הכנסות החברה רשם בשנה המדווחת האחרונה מעבר לרווח תפעולי בהשוואה להפסד אשתקד. במסגרת תחום זה, אברות מייצרת באיטליה את צנרת פוליאתילן המחוזקת בסרטי פלדה המשמשת כתחליף לצנרת בטון לצורכי ביוב וניקוז. יתרונה של טכנולוגיה זו טמון במשקלה הקל, עלויות הובלה נמוכות יותר ואורך חיים של עשרות שנים. פלדקס הוא מוצר יצוא של אברות המשווק כיום באיטליה, צרפת, הולנד, ג’מייקה וסנגל. המוצר מיועד לקבלני משנה ותאגידי מים של עיריות, כאשר שוק התשתיות בישראל, על פי החברה, נמצא בצמיחה מתמדת. כמו כן, החברה מנסה להשתלב גם בפרויקטי גז ומתקני התפלה. הגורמים בתחום מעריכים כי שוק צנרת ביטון המקומי בלבד מוערך בכ-150 מיליון שקל לשנה, לפני יצוא.
אחד המתחרים המהותיים ביותר של אברות היא חברת צינורות המזה"ת המייצרת כיום כ-70% מכלל צנרת עבור השוק המקומי בזכות המונופול בתחום הקטרים (למשל 40 אינץ’). מנגד, אברות בוחרת בתחומים סינרגטיים אחרים כגון ניקוי, ציפוי וצביעה של צנרת ומוצרי מתכת ופלדקס.
בתחום הציפוי ועטיפת צנרת הפלדה (75% מכלל פעילות) השיגה החברה שולי רווח גולמי של 15.5%, אך בתחום הפלסטיקה הציגה 23%. עם זאת, שולי רווח תפעוליים נמוכים יותר בתחום הפלסטיקה בשל עלויות שיווק גבוהות יותר.
אגרות חוב סדרה ג’ של החברה נושאות ריבית שנתית של 6.5% הצמודה למדד המחירים ועומדות לפירעון הסופי בעוד 6 שנים. אך בשל פירעונות חלקיים המתוכננים, משך החיים הממוצע של סדרה ג’ עומד על 2.6 שנים בלבד. התשואה לפיה נסחר אג"ח ג’ מתקרבת לתשואת זבל המקובלת בשוק ונובעת הן מנטל פיננסי לא מבוטל, ההיסטוריה של החברה וחשש המשקיעים מאי עמידה בהתחייבויות בהמשך. כך למשל הונה העצמי של אברות אינו עומד בהתניות פיננסיות אשר נקבעו בעבר על ידי הבנקים. עם זאת, בחברה סבורים כי אי עמידה בהתניות אלו אינה משפיעה על מצבה הכספי של אברות במועד זה וכי תזרים מזומנים שוטף חזוי יספיק כדי לעמוד בהתחייבויותיה של החברה לפחות בשנה הקרובה ולהמשך מחזור אשראי בנקאי.