החשש מ"אפקט דומינו" באירופה, מצב שבו משבר באחת ממדינות הפריפריה האירופאיות יגרום לקריסת מערכות באירופה ולמשבר גלובלי כולל - פחת בצורה מאוד משמעותית מאז יולי האחרון, אז הכריז נשיא הבנק האירופאי מריו דרגי כי ינקוט "בכל אמצעי" על מנת לשמור על האירו. הבנק המרכזי האירופאי עבר מהר מאוד אפוא מהרמה ההצהרתית לרמה מעשית, עם הקמת ה-OMT שמאפשר לבנק המרכזי להדפיס כסף על מנת לקנות את אגרות החוב של מדינות מסובכות ולמנוע חנק של מדינות אלו כתוצאה מפרמיית סיכון גבוהה. מאז, ניתן לראות כי האג"ח הממשלתיות הספרדיות ירדו בצורה מאוד משמעותית (מ 7.5% לכדי 4.7%).
גם אם נצפו סימני התאוששות בשווקים הפיננסים באירופה, הרי שכלכלני בנק PICTET עדין סבורים כי הכלכלה האירופאית במצב קשה: "נשיא הבנק המרכזי האירופאי אמנם הוריד את האיום המוחשי של משבר נזילות" אומר פסקל דה קרוסא, מנהל הדסק הישראלי בבנקPICTET , "אך הוא מתקשה לתקן את בעיות הייסוד של הכלכלות האירופאיות".
בגרמניה, אנגלה מרקל עדין שמה יותר מידי דגש על מדיניות צנע וקיצוצים, והדבר אינו צפוי להשתנות עד הבחירות בגרמניה באוקטובר הקרוב. בניגוד לארה"ב, שם הבין נשיא הפד ברננקי עם תחילת המשבר כי אין מנוס מהדפסה מאסיבית של מזומנים על מנת להוציא את המשק ממצב של קיפאון בצמיחה ולמנוע דיפלציה מתמשכת, דוגלת מרקל במדיניות צנע ונמנעת מנקיטת צעדים חדים יותר. בהעדר מדיניות נחושה של עידוד צמיחה, צפוי שיעור הצמיחה במדינות הפריפריה להישאר משמעותית מתחת לעלות החוב, מה שיקשה על החברות הקטנות והבינוניות לשגשג ולייצר מקומות עבודה נוספים.
שתי בעיות יסוד נוספות מכבידות על הכלכלה האירופאית, והראשונה בהן היא היעדר תחרותיות, מדגישה קארן שווק, מנהלת הנציגות של בנק PICTET בישראל. בניגוד לדימוי הרווח, מתבררת גמישות מסוימת בתנאי השכר בשוק האירופאי, כלומר ישנה התאמה של תנאי השכר למצב הכלכלי במדינות השונות באירופה. לעומת זאת, שווקי המוצרים מאידך מתגלים כנוקשים ורמות המחירים בהם לא מותאמות למצב הכלכלי. המשכורות יורדות (למעט בגרמניה), והירידה בשכר הריאלי חונקת את הביקוש הפנימי. באיטליה למשל, ניתן לזהות ירידה של כ- 4% בצריכה ובפורטוגל 6%. היות והמחירים אינם יורדים, התחרותיות של המוצרים האירופאים לא משתפרת ולא מאפשרת לאושש את הייצוא. בנוסף, כוחו הגבוה יחסית של האירו מוסיף מכשול נוסף. בתוצאה מכך, החברות מפחיתות את השקעותיהן במערכות ובכח-אדם ברבעונים האחרונים בשיעורים ניכרים (6% בגרמניה, 12% באיטליה,19% ביוון) ורמות האבטלה הגבוהות צפויות להמשך.
האם אירופה לא תפספס את המחזור הכלכלי הבא? קשה לומר, אך ברור כי התכווצות התמ"ג ברבעון האחרון מדגימה עד כמה הכלכלה באירופה מצויה בקשיים. להערכת כלכלני הבנק, המיתון באירופה בשנת 2013 צפוי להיות חמור מתחזיות קודמות והצמיחה תהיה שלילית בגובה של 0.8%-.
בעיית היסוד השנייה היא שמדיניות גוש האירו אינן דוגלות במדיניות תקציבית ומיסויית אחידה ונראה כי החזון של איחוד מיסוי תקציבי (בדומה למודל בארה"ב) נראה עדין אוטופי.
קפריסין הינה כלכלה קטנה יחסית וכמו כן ההשלכות של החלטת מיסוי הפיקדונות אינו צפוי להשפיע בצורה משמעותית בשלב זה על המדינות האחרות באירופה. גם הסיכוי שמדינות נוספות יצטרפו למהלך זה אינו בעל סבירות גבוהה בשלב זה.
לעומת זאת, המצב באיטליה, הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו, שהחוב הלאומי שלה מהווה למעלה מ 23% מהחוב האירופאי - הרבה יותר בעייתי. איטליה מחזיקה בשיא האירופאי היות והיא נמצאת במיתון מתמשך למעלה משישה רבעונים ברציפות. שיעור האבטלה עומד על 11.6%, כשאחוז האבטלה בקרב הצעירים עומד על כ- 38%. בנוסף, איטליה צריכה השנה לגייס למעלה מ- 327 מיליארד אירו. בעת מורכבת זו, שלוש המפלגות האיטלקיות המרכזיות שיצאו מהבחירות האחרונות אינן מצליחות לגבש קואליציה יציבה שתוכל לקבל וליישם את ההחלטות הנדרשות.
שתי בעיות היסוד הללו הינן קריטיות ולכן האדישות היחסית של המשקיעים לנתונים המדאיגים האלה מפתיעה. אחדים מייחסים את התופעה לכך שהמשקיעים מסתגלים למצב של משבר מתמשך, אחרים נוטים לייחס את התופעה לכך שהמשקיעים מאמינים כי במצב קיצוני השלטונות ימצאו פיתרון לפני הקריסה.
למרות הנתונים המדאיגים באירופה, אין לפסול השקעות בחברות אירופאיות. אכן, מספר רב של חברות אירופאיות מוטות ייצוא, ורווחי אותן חברות נגזרים יותר מהתחדשות הצמיחה בארה"ב ובשווקים המתעוררים מאשר מהמצב העגום במולדת. מחירי המניות של לא מעט חברות מהפריפריה האירופאית משקפים יותר את הדימוי השלילי של השווקים האירופאים מהפריפריה מאשר את החוסן הכלכלי והפוטנציאל של אותן חברות.
על כן, תהיה עדיפות באירופה להשקעות בחברות מוכרות, מוטות ייצוא, בעלות מאזן תקין ושנחשבות למובילות בתחומן. בנוסף, בשל הצורך של הבנקים האירופאים להוריד את רמת המינוף שלהם, ישנן הזדמנויות רבות של עסקאות בתחום ה- Private Equity והנדל"ן.