אקסלנס בסקירה על השווקים המתעוררים: בעוד שתשואת החסר שהניבו השווקים המתעוררים מתחילת השנה היתה מפתיעה נוכח הביצועים המרשימים של המפותחים – בעיקר ארה"ב, ייתכן ופערים אלו יישמרו לזמן מה בתקופה הקרובה. עד לא מזמן נתפסה קבוצת השווקים המתעוררים כ"מסוכנת יותר" ביחס למפותחים ובשפה פיננסית – בעלת בטא גבוהה מ-1. מהי המשמעות של בטא גבוהה מ-1? בתקופת העליות, המדד שהתברך בבטא גבוהה (נגיד השוק ההודי) אמור להוביל לתשואות גבוהות יותר לעומת הבנצ’מרק (בדרך כלל ארה"ב), אולם בתקופות של ירידות הוא גם "חוטף" חזק יותר. בחודשים האחרונים הבטא של מתעוררים ירדה אל מתחת ל-1 ל-0.7-0.8. בעבר, מצבים כאלו נרשמו רק בסביבה של תיקונים זמניים על רקע משברים פיננסיים או אי-וודאות גדולה במערב. קשה לומר כי אנו נמצאים במצב של משבר או אי-וודאות קיצונית. אחרי הכל, המדד 500 S&P קרוב לשיאו ההיסטורי של 2007 ומדד ה-VIX צנח לרמות הנמוכות ביותר בשש השנים האחרונות. המצב באירופה גם יחסית רגוע.
הגורמים שיכולים להסביר את תשואת היתר עד כה (מתחילת 2013): ראשית, הם ללא ספק החשש של המשקיעים כי ימי QE של הפד ספורים ואוטוטו זה יתחיל בתכניות "הקיפול". שנית, הם גם התחילו לתהות לגבי המשך ההתאוששות בצמיחה. את רוב הזרקורים מושכת סין – שם הממשל מנסה להשליט סדר בענף הנדל"ן לאור התעוררות מחודשת (ובצדק), אך השווקים מביעים את מורת רוחם מהמהלך והמדדים פונים דרומה.
שלישית, השווקים היו מוכנים לתיקונים – מדד ההנג סנג, לדוגמה, רשם עלייה של 30% מתחילת הראלי ביוני, הגיע לפיק בפברואר וירד מאז בכ-3%. מדד ה-500S&P עלה באותה התקופה בדיוק בכ-20% וטרם פנה לירידות.
אנחנו סבורים כי שתי הסיבות הראשונות אינן מוצדקות בפועל – שינוי מדיניות הפד אומנם אפשרי, אך לא צפוי בזמן הקרוב. כלכלת סין פועלת בשיטת עמיתו פישר – חיסול נקודתי של בועת הנדל"ן מבלי לחנוק את הצמיחה. מהלך מבורך לדעתנו, "מלחיץ" לדעתם של המשקיעים.
קיימת גם סיבה מבנית – המשקיעים בעולם לומדים להתמקצע – עוזבים את המדדים הרחבים ומתמקדים בסקטורים של השווקים המתעוררים. הדוגמה המתבקשת – רוסיה. בעוד המדד הכללי לא עושה חייל, מניות הצריכה מזנקות בשיעור דו-ספרתי. מקרה דומה מתרחש בברזיל.
למרות כל הנאמר, השווקים המתעוררים עדיין אינם יקרים, הכלכלות יציבות, האינפלציה אינה מאיימת והמדיניות עדיין מרחיבה ותומכת צמיחה. שום דבר מהיסודות לא השתנה בצורה דרסטית ביחס לשלהי 2012 (אז הוצת הראלי). מה שהשתנה הוא "העצבים המרוטים" של המשקיעים שמעדיפים לעת עתה ללכת על בטוח – כלומר על 500S&P, הרי שסוס מנצח לא מחליפים. לפחות בנתיים. במקביל, אנחנו מניחים כי גם "הפייבוריטים החדשים"– יפן ואוסטרליה "גונבים" חלק נכבד מהכספים שיועדו לאסיה.