לאחר שבשבוע וחצי האחרונים אגרות החוב הארוכות ירדו בכ-1% על רקע עליית תשואות האג"ח בארה"ב, בימים אחרונים החלו להופיע אינדיקאטורים התומכים בשינוי מגמה לפחות בטווח המיידי-קצר. חלק מהגורמים מיובאים מחו"ל, חלק קשורים בנושאים פנימיים, וחלקם קשורים בנושאים כלכליים-טכניים.
נתחיל מהגורמים בחו"ל. נושא קפריסין מתחיל לבעבע ולתת את אותותיו בשווקים. כידוע, כלכלת קפריסין נפגעה באופן קשה מהמשבר הכלכלי באירופה ומצבה הפיננסי אילץ אותה לקבל סיוע בהיקף של 10 מיליארד דולר מגוש היורו אך זאת תחת התניות הכוללות מיסוי של הפיקדונות בבנקים, דבר אשר מעלה את חששות המשקיעים כי בתגובה לכך ימשכו האזרחים הקפריסאים את כספם מהמערכת הבנקאית, דבר אשר עלול לערער עוד יותר את היציבות של המערכת הפיננסית באירופה. למרות שמדובר בכלכלה קטנה יחסית בעלת השפעה מינורית על כלכלת אירופה ובטח שעל כלכלת העולם, הרי התפתחויות מהסוג הזה מזכירות לכולם כי המשבר בגוש היורו עוד לא הסתיים, ועדיין קיימות מדינות גדולות כגון ספרד ואיטליה המתאפיינות בחוסר יציבות כלכלית ופיננסית העלולות לגרום לזעזועים מהותיים בשווקים במידה והסדקים יחלו להתרחב. חוסר הוודאות לגבי קפריסין צפוי לתמוך בטווח הקצר באגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב הנתפסים כמקלט השקעה. במידה ותרחיש זה יתממש, הרי שגם תשואותיהן של אגרות החוב הישראליות ירדו לאור המתאם החיובי הגבוה בין האג"ח האמריקני לאג"ח הישראלי.
גורם נוסף המיובא מחו"ל אשר גם כן צפוי להשפיע על שוק האג"ח הוא הצהרת הריבית של הבנק הפדראלי אשר צפויה להתפרסם ביום רביעי הקרוב. למרות העליה בשיעור האינפלציה והירידה בשיעור האבטלה, יו"ר הפד אינו צפוי לשנות את הטון ותוכן ההצהרה. הריבית צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית 0%-0.25% ותוכניות ההקלה המוניטאריות צפויות להימשך כל עוד לא קיימים חששות מפני אינפלציית הביקושים והשכר.
במקביל להצהרת הריבית של הבנק הפדראלי, ביום ראשון הקרוב יפרסם בנק ישראל את החלטתו בנושא הריבית לחודשים אפריל-מאי. להערכתנו, בימים האחרונים התגברו הסיכויים להורדת ריבית לא רק בגלל חוסר היציבות בקפריסין, אלא גם על רקע כינון הממשלה החדשה שצפויה לנקוט במדיניות פיסקאלית שמרנית שתתבטא בהעלאות מסים וקיצוץ בהוצאות על רקע העליה בגירעון. השאלה הנשאלת היא האם הועדה המוניטארית תעדיף להמתין עד אשר תקציב 2013-2014 יגובש ורק אז תחליט האם להוריד את הריבית או לא, או שתעשה זאת כבר בשבוע הבא. בנוסף, לכך יש לציין כי לא קיימים לחצים אינפלציוניים מצד הביקוש ורמת האינפלציה במשק הינה נמוכה. בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2013 לעומת פברואר 2012), עלה המדד הכללי ב-1.5 אחוזים. קצב עליית מחירים הנמוך משקף את ההאטה בביקושים הפנימיים ובקצב הצמיחה במשק, מגמה אשר צפויה להימשך במחצית הראשונה של השנה לפחות. לאחר ההתפתחויות האחרונות בארץ ובעולם ועל רקע היעדר לחצים אינפלציוניים, הסיכויים כרגע עומדים על 50%-50%. כך או כך, המדיניות המוניטארית צפויה להיוותר מרחיבה בטווח הנראה לעין, דבר המקטין את הסיכונים בהשקעה בחלק הבינוני ועד הארוך של עקום האג"ח הממשלתי.
לזאת יש להוסיף את רמת התלילות הגבוהה יחסית אשר עלתה בשבועיים האחרונים על רקע עליית התשואות בחלק הארוך של העקום במקביל ליציבות בחלק הקצר ובתשואת המק"מ המשקפת את ציפיות המשקיעים לירידת ריבית. רמת התלילות עומדת כיום ברמה של 233 נ"ב (מק"מ 314-ממש"ק 323), אשר להערכתנו הינה גבוהה בעיקר על רקע ההערכות לגבי הריבית, דבר אשר גם כן תומך בהקטנת הסיכון בהשקעה בחלק הארוך של העקום.
לאור העליה במפלס החששות בקרב המשקיעים בעולם, גיבוש הממשלה החדשה, המשך מדיניות מוניטארית מרחיבה בארץ ובעולם והתלילות הגבוהה יחסית, אנו צופים ירידת תשואות בחלק הארוך של העקום בטווח המיידי-קצר.