נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי היו חלשים למדי. נרשמה צמיחה אפסית בצריכה הפרטית, ירידה בהשקעות וירידה ביצוא וביבוא. רק הממשלה "פיצתה" על הירידה ביתר הסעיפים עם הגידול בהוצאותיה. הירידה בקצב הצמיחה הייתה עקבית לאורך שלושת הרבעונים האחרונים.
למרות שקצב הצמיחה בישראל בשיעור 3.2% בשנת 2012 היה עדיין גבוה לעומת מדינות מפותחות רבות, הירידה בקצב הצמיחה בין השנים 2011 ל-2012 הייתה חדה יותר מאשר הירידה בצמיחה העולמית, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. זה קרה בעשור האחרון רק פעמיים. הפעם הראשונה הייתה במשבר של שנת 2002, כאשר המשק נפגע מהדי התפוצצות בועת האינטרנט אליה היה חשוף במיוחד ומהתדרדרות במצב הביטחוני. גם ביציאה מהמשבר של שנת 2009 עלה התוצר בישראל פחות מאשר התוצר העולמי, אך זאת לאחר שהכלכלה הישראלית נפגעה מהמשבר פחות מהעולם.
המשק נפגע בשנת 2012 לא רק מהמשבר העולמי, אלא גם מהנסיבות המקומיות שקשורות כנראה הן לטעויות במדיניות הכלכלית, הן להפסקת זרימת הגז והן לאווירה שנוצרה אחרי המחאה החברתית. כך שבסה"כ, אפשר להכתיר את שנת 2012 כאחת השנים הגרועות מבחינת ביצועי הכלכלה המקומית ביחס לעולם בעשור האחרון.
אולם, השיפור שחל בחודשים האחרונים בכלכלה העולמית מתחיל לחלחל גם אל המשק הישראלי. עובדה זו באה לידי ביטוי במספר גורמים:
1. בשלושת החודשים האחרונים חלה עלייה ביצוא התעשייתי בנטרול יצוא התרופות.
2. מדד הייצור התעשייתי, שעות העבודה ומשרות השכיר ללא ענפי טכנולוגית העילית רשמו שיפור ניכר בחודשים האחרונים. בנתונים שכוללים את ענפי טכנולוגית העילית לא ניתן להבחין בשיפור זה. יתכן, שכמו בנתוני היצוא, ענפי התרופות ו/או הרכיבים האלקטרוניים, שבעיקר מושפעים מהפעילות של חברות טבע ואינטל, גרמו לירידה בפעילות ענף תעשיות טכנולוגית העילית כולו. בטווח הקצר, פעילות החברות עשויה להיות מושפעת משיקולים לוגיסטיים פנימיים כגון ביקושים לתוצרתן, ולא מהפרמטרים הכלכליים.
3. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים הראה שיפור ניכר בחודש ינואר בהמשך לחודשיים הקודמים והתקרב אל רמה של 50 המפרידה בין התכווצות להתרחבות.
בחזית הביקושים הפנימיים, הנתונים פחות ברורים. מחד, חלה קפיצה גדולה ביבוא מוצרי צריכה בחודש ינואר ובמכירות של רשתות השיווק, אך מנגד, נתוני המסחר הקמעונאי בחודשים האחרונים של השנה היו חלשים.
אנו מעריכים שהריבית תרד היום. השינוי בהערכה נובע מפרסום נתוני הצמיחה החלשים לרבעון הרביעי ומנקיטת צעד מרסן נוסף בשוק המשכנתאות. הגדלת דרישת ההון מהבנקים למשכנתאות מרמזת שבנק ישראל ממשיך להעדיף לפעול לריסון שוק הדיור בכלים אדמיניסטרטיביים במקום באמצעות הריבית.
להערכתנו, נתוני התוצר החלשים יגברו על הנתונים השוטפים שמראים שיפור, כפי שהצגנו לעיל. סיבות נוספות שתומכות בהורדת הריבית כוללות את נתוני הצמיחה החלשים לרבעון הרביעי באירופה, את האינפלציה הנמוכה בישראל ואת השקל החזק.
במבט לחודשים הבאים, אנו מעריכים שעדויות אודות השיפור במצב הכלכלי בישראל ימשיכו להצטבר ויהיו מוחשיות וברורות יותר. כתוצאה מכך, לא צפויות הורדות ריבית נוספות. במחצית השנייה של השנה אף עשויים להיווצר לחצים לעליית הריבית. לכן, לא שינינו את תחזית הריבית לסוף השנה והיא עומדת על 1.75%.