האינדיקטורים בארה"ב המשיכו להפתיע לחיוב אך לא הצליחו לעמוד כנגד המגמה השלילית שהביא עימו משבר החובות האירופאי. בחודשים האחרונים נראה כי רמת המחירים נמצאת בתוואי של ירידה והחששות המתגברים מפני דפלציה יידחו מעט את העלאת הריבית ואף עשוי להגביר את הסנטימנט השלילי.
בשלב זה נראה כי המשבר באירופה עדיין לא זולג למערכת הפיננסית. למרות העלייה שנרשמה בריביות הבין נראה כי המרווח בין הריבית הבין בנקאית - בנקאיות ולמרות העלייה במרווחי ה- CDS בקרב הבנקים המובילים לריבית המק"מ נותר נמוך יחסית והוא רחוק מרמה המאותתת על מחנק נזילות.
אצבע מאשימה של האיחוד האירופי מופנית כלפי גרמניה. שמירה קנאית על תקציבים, אזרחים ממושמעים, רפורמות בשוק העבודה וטיפוח הייצוא הובילו את כלכלת גרמניה אל העולם הנפלא בו היא חיה בעודף ייצוא, בעוד שחלק ניכר ממדינות האיחוד סובלות מגירעונות, סטגנציה וירידה בתחרותיות הייצוא.
איטליה מעוררת חשש. בעשור הקודם, הפריון שלה וחלקה בסחר העולמי ירדו, הצמיחה הייתה שרויה בסטגנציה ודשדשה הרבה מתחת לממוצע של האיחוד האירופי. ההשקעות היו נמוכות והגידול בתעסוקה נבלם. עם זאת, ניתן לזקוף לזכותה את שיעור החיסכון הגבוה, רמה נמוכה יחסית של החוב של משקי הבית והשיעור הגבוה של אג"ח ממשלה שמוחזקים בידי האיטלקים.