מיטב: לאומי ממשיך להוביל את המערכת הבנקאית עם ביטחה ומבלי להזיע יתר על המידה. הרווח הנקי הסתכם ב- 596 מיליון ₪ המשקף תשואה שנתית של 10.70% על ההון. בעקבות תנאי שוק יותר נוחים שמובילים להמשך ההשתטחות של העקום הממשלתי וליציבות מחירים בחלק גדול של נכסי הסיכון, לבנק ישנם מספיק מקורות רווח לאזן את התוצאות גם אם פה ושם צצים הפתעות לא נעימות. כרגע, אנחנו לא רואים סיבה לחשוב שהבנק לא ישיג תשואה על ההון דו-ספרתית בטווח של 10.5%- 11%.
איכות תיק האשראי עדיין בולט לטובה. החוב שאינו נושא הכנסה ירד בכ-8% ב- Q1 לרמה של 1.7 מיליארד ₪ לעומת 1.85 מיליארד ₪ בסוף 2009 ומהוה רק 0.8% מסך תיק האשראי. בבנק פועלים החוב שאינו נושא הכנסה עלה במעט לעומת סוף 2009 ומהוה 1.9% מתיק האשראי.
הבנק כבר איננו שאנן לגבי הסיכונים הטמונים בתיק הני"ע במט"ח. הקריסה של ליהמן חרוט עמוק בזיכרון הקולקטיבי של הבנק (כשלאומי לא הצליח לברוח בזמן). לכן, הפעם, הבנק התחיל לצמצם את החשיפה למדינות ה-PIIGS על אף ההצהרות החוזרות ונשנות משנת 2009 שהבנק מתכוון להחזיק בני"ע אלו לטווח ארוך. לאחר תאריך המאזן, החשיפה למדינות ה-PIIGS עמדה על 778 מיליון ₪ לעומת 1.1 מיליארד ₪ בסוף מרץ השנה.
אנחנו הורדנו את התחזית רווח לשנת 2010 לאור הצפי לעלייה יותר מתונה בריבית בנק ישראל ובהנחה שלאומי ימשיך להקטין חשיפה לנכסי סיכון מניבים במט"ח כפי שכתבנו לעיל. מנגד, לאור השיפור באיכות תיק האשראי הורדנו את שיעור ההפרשה לחומ"ס מ-0.65% ל-0.58%. אנחנו צופים רווח נקי של 2.3 מיליארד ₪ לעומת 2.5 מיליארד ₪ לפני כן. אין שינוי בהמלצה שלנו (קניה) ובמחיר היעד. האפסייד במניית לאומי דומה לבנק הפועלים בשל השווי של החברות הריאליות המוחזקות והשווי שאנחנו מייחסים לעודף ההפרשות לחומ"ס (סוג של רזרבה סמויה) על אף ההנחה שלנו שהתשואה על ההון המייצגת של פועלים תהיה גבוהה יותר (12% לעומת 10.50% בלאומי) הודות לגישה פחות שמרנית לגבי הלימות ההון מלאומי.