משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: אחת מן האקסיומות הנלקחות כמובן מאליהן, לגבי מדיניות הבנקים המרכזיים, ובמיוחד מדיניות הפדרל רזרב, היא שהם יוכלו תמיד לעשות אחורה פנה. זאת אומרת, בגדול, לספוג חזרה את הנזילות הגדולה שהם מייצרים ושופכים היום לתוך שוק האג"ח בפרט, והמערכת הפיננסית בכלל.
והנה, חישוב קטן, ומעצבן, מאיר קצת יותר טוב על האמת מאחורי האקסיומה הזו: היום הריבית היא 0. והחוב הוא כ-16 טריליון דולר. עלייה של אחוז אחד, בעלות הממוצעת אותו חוב, יגרום לעוד כ-160 מיליארד דולר כתשלום ריבית בתקציב המדינה. הגעה לממוצע הרב-שנתי, העומד על כ-5-6 אחוז, יקרב את העלות לסביבת ה-1.5 טריליון דולר.
היום, החזר הריבית עומד על סביבות ה-250 מיליארד דולר, עם תקציב המדינה סביב 3.5 טריליון דולר, עם הכנסות של כ-2.5 טריליון, וגרעון של טריליון דולר. אפילו אם נתווכח על פרט זה או אחר של החישוב, העיקרון ברור: ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה חזרה לאותה רמה הממוצעת, ואף קרוב לכך. ומה עם הספיגה של המיותר?
האם יהיה זמן, מנקודת מבט אינפלציונית, לתת לכל האג"חים לפקוע מעצמם, במקום למכור אותם? האם ההפסד בתקציב הפד, שינבע מירידת ערכם של אותם אגח"ים, לא יכול לסכן אותו כמוסד (פרטי)? אני חייב לומר שככול שאני מסתכל על השאננות הכללית של האנליסטים, ועל האופטימיות שלהם לגבי יכולות הבנקים המרכזיים, אני מתמלא פליאה.
כמו כן, ככל שהזמן עובר, ותוכניות ה-QE (אנחנו בסה"כ ברביעית כרגע...) מוצגות לפנינו, ומהוות בעצם קיומן, הוכחה לכישלון כל קודמותיהן, אני מתחזק בדעתי שעברנו מזמן את נקודת האל-חזור בעניין זה. מסקנה ליום-יום? אין, כי כמו כל בועה, היא יכולה להמשיך את קיומה הרבה יותר מכל הגיון.
ולחשוב שאותם כוכבים פיננסיים, ברננקי, דראגי, קינג, שירקוואה, וכל האחרים, ייחשבו יום אחד לדבר המזיק ביותר שקרה בכלכלה העולמית מאז מלחמת העולם השנייה. זוכרים את גרינספאו הנערץ, ואיך הוא הוקע אחרי התפוצצות בועת הסאב-פריים? זו הייתה רק מנת פתיחה למה שיקרה לשמם הטוב של כל הנחשבים היום כמצילים וכמייצבים.
הגורמים המשפיעים כרגע על המערכת הפיננסית העולמית מתרכזים היום בשתי מילים: כסף חדש. חלק ממנו בא כמובן מן ההקלות הכמותיות שמנהלים הבנקים המרכזיים, אבל עיקרו מגיע מן הכספים אשר משוחררים להשקעה בכל תחילת שנה.
גם אלו אשר מכרו נכסים לקראת סיום השנה הקודמת (עקב החשש לעלייה די גדולה במס רווחי ההון), וגם אלו אשר רוצים להשקיע לטווח ארוך (במסגרות השונות כמו פנסיה, חסכון, וכו...), כל אלו מייצרים עכשיו ביקושים גדולים לנכסים פיננסיים, שרובם נחשבים לנכסים הנמצאים בתחום הסיכון כמו המניות.
לכן, אנו רואים את המדדים העיקריים ברמות הגבוהות שהם הגיעו אליהם ביום הראשון של השנה. מצד שני, העוצמה של אותה עלייה פתאומית, אשר השתלבה עם הפשרה של הצוק הפיסקאלי האמריקאי, יצרה שני דברים שגורמים לעצירה בכיוון מעלה: המתנה לתיקון טכני קטן, ועלייה בדולר. את כל זה ראינו בדולר שקל בצורה די מופלאה: עלייה למרות העלייה הראשונית במניות, ועכשיו, אחרי תיקון טכני מזערי, המשך חיובי כלפי מעלה.
כהמשך טבעי של השינוי החיובי אני רואה את רמות המחיר ב: 3.791, 3.849, 3.875. במידה והשליליות תתחדש, רמות מחיר מטה הן: 3.751 3.704, 3.691, ואז חור שחור עד 3.652.