רונן מנחם- מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות: שנת 2013 תאתגר מאוד את המשקיעים בשוקי האג"ח בארה"ב ובעקיפין בארץ.
לפני 5 שנים, כשפרץ המשבר העולמי, חששו רבים כי החוב הציבורי והגירעון התקציבי בארצות הברית יגדלו (במונחי תוצר), משרד האוצר ייאלץ להגדיל פי כמה וכמה את הנפקות איגרות החוב והיצען יגדל מאוד. בד בבד, המדיניות התקציבית המרחיבה אמורה הייתה להוליך למדיניות מוניטארית מצמצמת ולכן סביר היה שהריבית בארצות הברית, שעמדה על 5.25% כשפרץ המשבר, לא תרד. בדיעבד, התברר כי המשבר חמור מאוד, האינפלציה ירדה הרבה מתחת ליעד והריבית נסוגה במהירות והועמדה על 0% - 0.25% כבר בסוף 2008. החששות ושנאת הסיכון העמידו בצל את החוב והגירעון התופחים והוליכו להצטיידות חסרת תקדים בנכסים בטוחים ואיגרות החוב של ממשלת ארה"ב בראשם.
כך, עקום התשואה לפדיון, שעלול היה לעלות ולהסב נזקים גדולים לבעלי איגרות החוב, ירד לבסוף והניב להם רווחים עצומים. במידה רבה, התיאוריה הכלכלית - מימונית נכתבה מחדש בשנים הללו.
עם זאת, איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית הוכיחו עצמן כתנודתיות ביותר. למרות שהן סחירות מאוד ונחשבות נכס חוף מבטחים מסורתי, הן יכולות לרשום עליות וירידות חדות, תוך פרקי זמן קצרים וללא התראה מוקדמת. כך, בין אפריל לבין ספטמבר בשנת 2011 ירדה תשואת הפדיון על איגרת החוב של ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים מ-3.5% ל-2% והניבה למחזיקיה כ-16%. בסוף שנת 2011, הן עלו דווקא לאחר שדירוג החוב של ארצות הברית ירד לראשונה אי פעם. כשהבנק המרכזי של ארה"ב הודיע על תכניותיו לרכוש אג"ח, הן עלו הדרגתית לפני ההודעה, אך ירדו בחדות אחר כך. עקב תכונות אלו, חשוב להבחין בין תשואתן לפדיון, שהיא בטוחה לחלוטין, לבין הרווח או הפסד ההון שהן יכולות לגרום בדרך.
בנוסף, על אף עלייתן בחודש האחרון מ-1.6% ל-1.9%, תשואות הפדיון על איגרת החוב ל-10 שנים נמצאות זה זמן ברמות נמוכות היסטוריות וסקרים משקפים הערכות שהן תישארנה כך גם השנה.
האם מה שהיה הוא אכן מה שיהיה? שנת 2013 עלולה להיות הנקודה בה מחירן הגבוה של איגרות החוב, תוצאה של ריבית אפסית מתמשכת, שנאת סיכון וריצה לנכסים בטוחים בשנה-שנתיים האחרונות, תגרום לעזיבה הדרגתית שלהן. התיאבון לנכסי סיכון יתחדש, הודות להתאוששות הכלכלית הניכרת בארצות הברית, והחוב והגירעון הגבוהים ישובו לקדמת הבמה. בד בבד נכונים לאיגרות החוב מבחנים קרובים, לרבות פריצת תקרת החוב וקיצוצי ההוצאות, שההכרעות לגביהם נדחו בחודש-חודשיים.
לנוכח כל אלו, סביר כי תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב תהיינה בקרוב גבוהות יותר מאשר בשנה-שנתיים האחרונות. קשה להעריך מספרית, אך רמה בין 2.0% ל-2.5% נראית ניחוש טוב בשלב ראשון. לתרחיש זה חשיבות רבה מבחינת איגרות החוב הנומינאליות של ממשלת ישראל. פער תשואות הפדיון בין איגרות החוב במח"מ בינוני – ארוך של ממשלת ישראל לבין איגרת החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, המהווה אמת מידה, ירד לאחרונה מתחת ל-2 אחוזים, לאחר תקופה ארוכה בה נע בין 2% ל-2.5%. לא בטוח שדי בכך, בהינתן הסביבה מדינית – ביטחונית המאתגרת של מדינת ישראל וסימני השאלה הגדולים לגבי התקציב (הממשלה צריכה לקצץ כ-15 מיליארד ₪ מהוצאותיה ולהגדיל בכ-5 מיליארד ₪ את הכנסותיה, על מנת לעמוד לפחות ביעד הגירעון לשנת 2013). כל קפיצה בתשואות הפדיון בארצות הברית תורגש, בנסיבות הללו, עד מהרה באיגרות החוב של ממשלת ישראל.
וכך, עם תחילת השנה האזרחית החדשה, צריכים מחזיקי האג"ח של ממשלת ארצות הברית, ומחזיקי הנכסים שמחירם מושפע מהן, להיות זהירים ודרוכים.