בנק ישראל "השתלט" בשבוע שעבר על הזירה הכלכלית לאחר שהוריד את הריבית במשק, עדכן את תחזית הצמיחה והעביר מסר תקיף לממשלה בעניין הגירעון.
כפי שכתבנו בתגובה להחלטת הריבית, הריבית הריאלית בישראל, שמחושבת כריבית נומינאלית בניכוי ציפיות אינפלציה לשנה, עדיין גבוהה בכ-0.5%-1% לעומת הריבית של שנת 2010, למרות שאז הצמיחה הייתה גבוהה משמעותית מהיום (ראו תרשים 1). אנו מעריכים שהריבית תרד עד סוף הרבעון הראשון ב- 0.25% נוספים.
נדגיש שבמקביל להורדת תחזית הצמיחה לשנת 2013 ל-2.8% (ללא גז), בנק ישראל ציין רק סיכונים להחטאה כלפי מטה מהתחזית, כך שנראה שהתחזית שהוצגה הינה אופטימית יחסית. עובדה זו תומכת בהמשך הורדות הריבית. אגב, השיקולים שאמורים להנחות את משרד האוצר בבניית תחזית הצמיחה לצורך הכנת התקציב לשנת 2013 דורשים לבסס אותה על הנחות שמרניות ולכן נמוכות יותר מאלו שהוצגו ע"י בנק ישראל.
כישלון המחוקקים בארה"ב להגיע לפתרון כלשהו בנושא הצוק הפיסקאלי, עלול להחזיר את בנק ישראל "למצב חירום" במסגרתו הריבית תרד בשיעור אף חד יותר, בדומה להיערכותו לאפשרות של קריסת גוש האירו לפני מספר חודשים. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי ההסתברות לתרחיש זה נמוכה.
למרות שכפי שנאמר על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר הפקת הגז לא אמורה להשפיע על הפרמטרים המאקרו כלכליים בטווח הקצר, כגון שיעור האבטלה ואחרים, יש לה משמעויות שונות, גם ביחס למדיניות הריבית של בנק ישראל. לא נרחיב בעניין המשמעויות העתידיות של הגז שכרוכות בגידול בהשקעות הצפויות הנובעות מהסבה לגז של התעשייה, הוזלת עלויות, הגברת כושר התחרותיות של היצוא וכו’. כל אלה צפויים לבוא לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר, החל משנת 2014 ואילך.
בטווח המיידי, הזרמת גז צפויה להחליף יבוא חומרי אנרגיה יקרים בהיקף של 2.5 מיליארד דולר בשנת 2013 ובהיקף של 1.8 מיליארד דולר נוספים בשנת 2014. סכומים אלה אמורים להקטין את הביקוש למט"ח ולחזק את שע"ח של השקל, מה שצפוי להוסיף לחצים להורדת הריבית במשק. יחד עם זאת, יש לציין שאומנם הסכומים אינם נמוכים, אך לא משמעותיים מספיק כדי לחולל מפנה בשוק המט"ח. לשם השוואה, נזכיר שבנק ישראל הזרים ביקושים בהיקף של כ-1.5-1.8 מיליארד דולר בחודש בשנים 2009-2010, במטרה להחליש את השקל ולהגדיל יתרות מט"ח.
השפעה נוספת של ההערכות שהוצגו על ידי בנק ישראל בעניין הגז עשויה לבוא לידי ביטוי דווקא במישור הפיסקאלי. בנק ישראל מעריך כי הגז ישפיע על הצמיחה במשק בשנת 2013 ב-1%. לעומת זאת, מעדכון הצמיחה שפרסם משרד האוצר לאחרונה, ניתן להבין שהגז אמור להוסיף רק 0.5% ולהעלות את שיעור הצמיחה מ-3.0% ל-3.5%. גם אם הפער בין הערכות הצמיחה של שני הגופים הינו דבר שכיח וטבעי, לא ברור כיצד נוצר פער כשמדובר בהערכות לגבי השפעת הגז. הרי בסופו של דבר מדובר בחישובים של נתונים פחות או יותר וודאיים. יתכן שמשרד האוצר, שהודיע על עדכון תחזית הצמיחה כלפי מעלה ב-0.5% בגלל הגז, לא סיפר שהתחזית ללא גז הורדה מ-3.0% ל-2.5%. אם אלה היו פני הדברים, לעדכון התחזית דווקא תהיה השפעה על גביית המס בניגוד לדבריו של שר האוצר, אך השפעה זו תפעל בכיוון השלילי. הורדת הצמיחה ב-0.5% תוביל למחסור נוסף בהכנסות ותחריף אף יותר את בעיית התקציב של הממשלה החדשה.
למרות ריבוי ההנפקות בחודשיים האחרונים, סך היקף הגיוסים עדיין נמוך לעומת הפדיונות השוטפים (ראו תרשים 10). כפי שניתן לראות בתרשים, בשנת 2013 יגדלו צורכי מחזור חובות לעומת השנה. הבשורה המשמחת יותר ביחס לפדיונות של השנה הקרובה, הינה שהדירוג הממוצע המשוקלל של הפדיונות בשנת 2013 יהיה גבוה יחסית לעומת השנים הקודמות (ראו תרשים 11), מה שיקל על המחזורים. בהתחשב בהחמרה בגישת הדירוגים של חברות הדירוג,
הנקודה שמעכירה במקצת את התמונה בשוק הקונצרני קשורה למצב הפיננסי של החברות. על פי הנתונים המעודכנים אודות מצבן של החברות הבורסאיות לסוף הרבעון השלישי, כפי שפורסמו בשבוע שעבר ע"י בנק ישראל, מינוף החברות (יחס חוב להון עצמי) אומנם ירד במקצת, אך עדיין נמצא ברמה גבוהה יחסית. כמו כן, כושר שירות החוב של החברות (היחס בין רווחיות החברות לתשלומי הקרן והריבית) הורע.
"נפילה מהצוק הפיסקאלי" עלולה לפגוע בשוק הקונצרני, אך אנו רואים את הסיכוי לאפשרות זו כנמוך.