ירון גורדון מאפסילון בסקירת מאקרו שבועית: צומת השקעה- (הגדרה שהומצאה לכבוד קוראינו), נקודה בזמן בה מגיעים מספר תהליכים מאקרו כלכליים לידי הבשלה ובצורה סינרגטית פועלים לכדי יצירת שינוי תפיסה מהותי בעולם ההשקעות.
יש דמיון רב בין הסביבה בה מקבלים החלטות השקעה, לסביבת קבלת החלטות בעולם הנהיגה לדוגמא. השונה הוא כמובן מחיר הטעות, אך אופן ניתוח הסביבה וקבלת ההחלטה דומה מאוד. הדמיון נובע מכך שאותה מערכת אנושית מבצעת את עיבוד הנתונים וקבלת ההחלטה. ניקח לדוגמא את הדרך הפקוקה עבור רובנו לעבודה, רובנו מעדיפים לתזמן כפרק זמן סביר, להניח שמה שהיה הוא שיהיה ולעמוד כל יום בפקק מובן מאליו. למשל, אם יצאתי מהבית נכנסתי לרכב הדלקתי רדיו בו דווח כי נתקעה משאית על כביש 5 האם עלי להניח כי מה שהיה הוא שיהיה או לצאת לדרך חלופית שתוכננה מראש. זו צומת החלטה.
בעולם ההשקעות הדרכים קצת יותר מרומזרות ויש הרבה יותר מחלפים, החלטות השקעה הינן עניין יום יומי, מאוד מסורבל ודורש מעקב הדוק אחר הנתונים. להערכתנו ניתן לפשט תהליך זה ע"י הבנת תהליכים מאקרו כלכליים והחלטה בצומת ההשקעה על הפניה הנכונה.
קבלת החלטה מושכלת מתקבלת ע"ב ניתוח מידע היסטורי, הערכות ע"ב הסביבה, הסקת מסקנות להמשך, בחירת דרכי פעולה אפשריות לתרחישים שונים ולבסוף בחירת התרחיש ההגיוני. ג’ון טמפלטון אמר כי 4 המילים המסוכנות למשקיע הינן: " הפעם זה יהיה שונה".
צומת החלטה חשובה הייתה בשנת 2008. רובנו לא הסקנו מיידית על כובד המשקל והנחנו שמה שהיה הוא שיהיה. בפועל הפניה החדה של הכלכלה הריאלית בצומת זו לימדה אותנו שיעור חשוב. צומת חשובה אשר חבויה במחשבותיהם של מיטב הכלכלנים כיום הינה התפרצות אינפלציונית רחבת היקף. הגורם המרכזי להתפתחות שכזו הינה כמויות הכסף האדירות שהודפסו ע"י בנקים מרכזיים בכדי לנסות ולעודד את הצמיחה. כמובן שהמדפסת הראשית הינה מדפסת הדולר אשר פועלת בארבע השנים האחרונות בלי הפסקה. הדפסת הכסף לא סייעה לצמיחה בשנים הראשונות כיוון שהכסף כלל לא הגיע לציבור ונאגר בבנקים המסחריים מסיבות שונות.
ואולם בשנה האחרונה אנו עדים להתגברות חיובית בפעילות הכלכלית בארה"ב, כאשר מכפיל הכסף בארה"ב (גרף מצורף) עולה. כפי שניתן לראות, הכסף מגיע לצרכנים וכוח הצמיחה העיקרי של ארה"ב מתחיל לזוז.
האם אנו עומדים בפני צומת החלטה? עדיין לא. ע"מ שכמות הכסף תניע את השוק, לא די רק בהגדלת אמצעי התשלום אלא יש לתת משקל גם למהירות מחזור הכסף, כלומר כמה פעמים החליף הכסף ידיים בשנה מסוימת. מהגרף המצורף ניתן לראות כי מהירות מחזור הכסף של ארה"ב נמוכה מאוד ולא מתאוששת. לכן בצומת זו אנו מניחים שמה שהיה הוא שיהיה. היינו, סביבת מדדים נמוכה בארה"ב שתושפע בין היתר מריסון תקציבי ורפורמת אנרגיה.
לעניין הצוק הפיסקאלי, להערכתנו מדובר באירוע שהשפעתו תורגש בטווח הקצר לכל היותר. הנושא דומה מעט לפילוג בצמרת גוש האירו שהיה באמצע השנה. באותה עת היה ברור שיש לקבל החלטות קשות על מנת למנוע את החמרת המשבר בשווקים, כפי שבא לידי ביטוי בתשואותיהן של ספרד ואיטליה שזינקו בחדות. לבסוף גרמניה ריככה את עמדתה ונאלצה להתפשר, מה שאכן מנע הדרדרות נוספת בשווקים.
לעומת זאת, בשוק הסולידי המקומי ההחלטה לגבי מח"מ והצמדה מהווה כעת אתגר אמיתי. מחד, מדובר בתשואות אבסולוטיות נמוכות אשר מייצרות בועות נכסים במגזרים שונים. מאידך, אנו מניחים שהסביבה האינפלציונית תמשיך להיות ממותנת גם בשנה הבאה. אנו מעריכים כי פרמיית הסיכון של מדינת ישראל (בהיבט הכלכלי) תרד בשנה הבאה, בעקבות תחילת תקבולי גז וחסכון אנרגטי למשק. כפועל יוצא מכך, יש לצפות להמשך התחזקותו של השקל. הערכתנו לפיכך, היא כי נכון לעכשיו יש לשמור על מח"מ בינוני ארוך של כ-5 שנים עם הטיה קלה לאפיק השקלי.
בנושא האשראי קונצרני, נזכיר שבתחילת השנה היו חששות לגבי מצוקת אשראי בשוק הקונצרני שנבעה מעלויות גיוס גבוהות בשוק ההון ומפיקוח יתר על הבנקים. הערכתנו הייתה כי הלוואות המוסדיים ייתנו מענה למצוקת המימון מהבנקים וע"פ הגרף המצורף ניתן לראות את הגידול המרשים בהלוואות המוסדיים למגזר העסקי.
הערכתנו הינה כי ירידת פרמיות הסיכון בהתאם למצב השוק הנכחי מוצדקת בחלקה ויש לבחון בצורה סלקטיבית השקעות באפיק זה. עלויות הגיוס הנמוכות מושכות חברות להנפיק ואנו ממליצים להתמקד בחשיפה לאג"ח קונצרני בדירוג A ומעלה במח"מ גבוה.
לסיכום, נציין ששנת 2013 הינה שנה בה ממשלות ימשיכו להתמודד עם גירעונות ענק. המשחק העדין בין מדיניות צנע מוכתבת למחאות ענק חברתיות, בנוסף לתכניות גרנדיוזיות להדפסת כספים ישפיעו על תנודתיות השוק. לכן ע"פ מכלול הגורמים אשר ידועים לנו בנקודת הזמן הזו, אנו סבורים שהאפיק המועדף בשנה הקרובה ימשיך להיות האפיק הקונצרני. באשר לאפיק הממשלתי, נעדיף את האפיק השקלי ע"פ האפיק הצמוד במח"מ של בין 5-6 שנים.