משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: מה שקורה בימים אלו, בסאגה של הצוק הפיסקאלי, דומה מאוד למה שראינו בדיונים על העלאת התקרה של החוב. תחילה, עמדות קשוחות, בלתי מתפשרות, כאשר הנשיא, והרפובליקאים, מסרבים לראות את האיום הניבט מחוסר ההגעה לפתרון.
לאחר מכן, מהלך של ריכוך עמדות, בצורה מינימאלית, אבל ללא תאום עם הצד השני. ועדיין, כל צד ממשיך להשמיץ את רעהו בחוסר הנכונות שלו לדאוג קודם כל לעם האמריקאי, וזאת מעל השיקולים הפוליטיים הצרים. ואז, פתאום, מופיעה הפשרה הגואלת, המשאירה טעם רע לכולם: לאלו שבאמת מאמינים במשהו, הפשרה נראית ככניעה לדרישות החצופות של הצד השני. לציניקנים זה היה ברור שכולם מציגים הצגת תיאטרון קבוקי, שבה לכולם מסכות כבדות.
אותנו מעניין יותר תגובת השוק. בפועל, כאשר יש סיכוי להגעה לאותה "פשרה", אנו רואים ימים של אחוז, או יותר, בשוקי המניות, ובכלל אופוריה בכול קומפלקס הסיכון. כאשר, לעומת זאת, הצדדים חוזרים למשא המתן הקשוח, אנו רואים יציבות מדשדשת, ולא תיקון טכני אלים.
מה קורה כאן? התשובה קיימת בדיוק במה שהזכרתי קודם: גם בסוגיית העלאת תקרת החוב ראינו, בסופו של דבר, "פתרון". כי פשוט, לא הייתה ברירה. לכן, השוק מניח, ובצדק, שגם כאן זה יקרה. אנו חוזים באחד מן המקרים הגדולים ביותר של "קנה שמועה, מכור עובדה". ולכן, כאשר אותה פשרה תגיע, יש סבירות גבוהה לתיקון די אלים של מימוש רווחים.
אולם, וזה חשוב, דעתי היא שסיום תיקון זה יבנה את הבסיס הבריא יותר של ראלי סוף השנה שהחל באמצע נובמבר. אז, כל החלקים של הפאזל יהיו במקום: QE מאסיבי, עונתיות, סיום אי הוודאות של הבחירות, ושל הצוק.