אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: "2013 תהיה השנה הראשונה מאז 1987 שבה כל הספרות יהיו שונות זו מזו....". זה בטח אומר משהו על השקעות, לא?? שמישהו ינסה לבדוק מה קרה למדד ת"א 100 בשנים כאלה ויעשה טוב אם יבנה מהם גרף.
אופטימיות לגבי צמיחה בסין, לגבי תמריצים מוניטריים ביפן ותקוות לפתרון הצוק הפיסקלי בארה"ב תומכים הבוקר ברוב בורסות העולם. ברקע עוד ההסכמות על פיקוח בנקאי מרכזי באיחוד האירופאי והמשך נתוני מאקרו חיוביים משוק הנדל"ן האמריקאי שנחשב היום למנוע הצמיחה המבטיח ביותר של הכלכלה העולמית (סקר הקבלנים של NAHB המשיך לעלות בחודש דצמבר מ-46 נק’ ל-47 נק’).
תמיד העדפתי לראות גרפים מאשר לקרוא מלל, כן אני יודע שאפשר לעשות איתם הרבה מניפולציות, אבל הם כאלה מעוררי מחשבה שאני לא עומד בפניהם. סוף שנה זו התקופה היפה של הגרפים, רבים בוחרים את גרף השנה שלהם והחגיגה גדולה. השנה יתחרו בניהם על התואר "גרף השנה" הגרף של הזינוק במאזן הפד, החזרה לעלייה במחירי הנדל"ן בארה"ב, המגמות הצרכניות, היחס בין נפט לגז, עליית שיעורי האבטלה בקרב צעירים באירופה, הזינוק בהלוואות לסטודנטים בארה"ב, הזינוק בחוב האמריקאי, נפח המסחר הנמוך, התנודתיות שנפלה בשוקי המניות, ואולי יהיה זה גרף ימיה האחרונים של הבורסה לפני הצוק הפיסקלי?:
בשנת 2009 קיבלו משקי הבית האמריקאים במתנה מהממשל צ’קים בסכום שנע בין 600-1200 דולר, כדי לתמרץ אותם להגדיל את הצריכה. מוריס דונה (מחזאי צרפתי) אמר פעם ש "כאשר אשתי מעניקה לי מתנה יש לי שתי הפתעות, המתנה והתשלום עבורה". אז התשלום הגיע:
המועד האחרון להגשת טיוטת התקציב לקונגרס לפני חופשת חג המולד הוא יום שישי הקרוב, ה-21. ככל שמתקרבים הימים לדד ליין המעשי של סוף שנה, שאחריו אין דבר שיעצור את הקיצוצים האוטומטיים - גובר הלחץ על שני הצדדים.
הלחץ האמור הביא לכך שבתוך 8 ימים התקיימו 3 פגישות בנושא. אמש דווח כי אובמה נסוג מעמדותיו הקשוחות – יוותר בין השאר על מיסוי נוסף כבר ממדרגת הכנסה שנתית של 250 אלף דולר ומהצד הרפובליקני ההתפשרות תבוא בין השאר באמצעות הסכמה על העלאת אחוז המס השולי העליון מ-35% ל-39.6%. בנוסף יסכימו כנראה הצדדים על ויתור על מנגנון שנתי קבוע להעלאת תקרת החוב והחלפתו בהעלאה חד פעמית גבוהה לשנתיים הבאות וכן על הקטנת תשלומי העברה של ביטוח הלאומי כתוצאה משימוש במקדם אינפלציה מתון יותר. כל אלה צפויים להגדיל את תקבולי המיסים ב-1.2 טריליון דולר לאורך העשור הקרוב ולקצץ 1.22 טריליון מהתקציב באותה תקופה. גם אם יושג הסכם בתנאים הנוכחיים הוא עוד צריך לעבור בקונגרס עד סוף השבוע. מוקש נוסף יהיה מקור הקיצוצים המובטח, בזמן שהרפובליקנים רוצים לראות חלק גדול מהצמצום בתוכנית הבריאות הממלכתית.
האג"ח הצמודה בארה"ב ל-10 שנים (TIPS) מגלמת תשואה ריאלית שלילית של 0.76%. למעשה היא מגלמת כזאת (שלילית) כבר שנתיים. הפעם האחרונה שהאג"ח גילמה תשואה שלילית ל-10 שנים במשך שנתיים הייתה בשנת 1970.
אי וודאות גדולה עם תנודתיות נמוכה: מעולם לא הייתה כל כך הרבה אי וודאות עם כל כך מעט תנודתיות. הסיוטים של החובות הריבוניים נמשכים ובכל זאת מדד התנודתיות, ה-VIX, נמצא מתחת לרמת ה-20 נקודות כבר כמעט שישה חודשים. בחודש מרץ 2012 הבאנו בסקירה ניתוח של ביל לובי, הבעלים של הבלוג VIX and more, שכתב אז: "אני יכול לחוש שלא מעט ממתינים בהיכון לתפוס את ה-VIX הנמוך והלא אנושי"... "אלא שהוא עשוי להישאר נמוך גם במשך שנים"... "המשקיעים צריכים להשלים עם מציאות של VIX נמוך". תחזית כזאת נראתה אז לא אנושית, אבל היא התממשה. רבים מייחסים את התנודתיות הנמוכה לצינור הכיבוי של הפד ובכלל של הבנקים המרכזיים בעולם, שמכוון לכלכלה וכשהיא רק מתחילה להראות סימנים של עשן הם שוטפים אותה בכסף. האירוניה היא שנראה שהסכנה הכי גדולה כיום לעלייה בתנודתיות היא דווקא משיפור חד בכלכלה הבסיסית. הייתכן שכל הדאגות הן רק משיפור פתאומי?:
מודאגים מהעדר דאגות ל-2013: אפשר לחשוב על בעיות ל-2013, התדרדרות בגוש האירו, נפילה בצוק הפיסקלי בארה"ב או עימות עם איראן, אבל אלה כל כך הבעיות של 2012. לקראת 2013 צריך לחשוב על התפתחויות חדשות. האקונומיסט ניסה בכוח לחפש כאלה ועלה על כמה מקוריות: לגלובליזציה של האמונות הטפלות ובמיוחד לאור המספר 13. "ידוע כי הרומאים וגם הויקינגים התחרפנו מהמספר 13", בנצרות 13 הוא מספר של חוסר מזל בעקבות סיפור הסעודה האחרונה שהשתתפו בה 13 סועדים ושלא לדבר על יום שישי ה-13. ואולי זה בכלל לא משנה מה התחזיות:
הניו-יורק טיימס פרסם בסוף השבוע האחרון ראיון עם רוג’ר אליאגה דיאז, כלכלן בכיר בקבוצה ואנגארד, על רקע מחקר שביצעו לאחרונה הוא ועמיתיו על הקשר בין הכלכלה לשוק המניות. דיאז אומר שמשקיעים לא צריכים להיות מופתעים מניתוק הקשר בין המשתנים הכלכליים הבסיסיים לבין שוק מניות. במחקר שביצע עם עמיתיו על שוק המניות משנת 1926 לעומת משתנים כלכליים בסיסים כגון צמיחת התוצר ורווחיות החברות ותחזיות אליהן, תשואה בשוק המניות אחרונה, תשואת דיבידנד, מכפיל הרווח, תשואות ל-10 שנים והחוב הממשלתי ביחס לתמ"ג, מסקנתם הייתה שאף אחד מאותם משתנים, שהמשקיעים אף מצטטים לעתים קרובות, אינם מצליחים להסביר את תשואת שוק המניות בשנה העוקבת להם. "תחזיות לשנה אחת של השוק הן כמעט חסרות משמעות". אפילו מעל אופק של 10 שנים המשתנה היחיד שהצליח לתת תחזית איכותית הוא מכפיל הרווח ל-10 שנים (10P/E) שהסביר בערך 43 אחוזים מביצועי השוק בעשור העוקב. "זה גם אומר שכ- 55 אחוזים מהעליות והירידות בשוק אינן מוסברות" אמר. דיאז אינו טוען שצמיחה לא משפיעה על שוק המניות, אלא שנתון זה כמו האחרים כבר ידועים ומגולמים בשוקי ההון.