נירה שמיר, הכלכלנית האשית של בנק דיסקונט בסקירת מאקרו: "הדיסקט של קובעי המדיניות בעולם" משתנה: פחות חששות ממשבר פיננסי ויותר מודעות לצמיחה הנמוכה. החששות למשבר פיננסי גלובלי התמתנו מאוד בחודשים האחרונים. חששות לקריסת בנקים גדולים באירופה או לחדלות פירעון לא מסודרת של מדינות הגוש "תופסים פחות כותרות" מאשר בעבר. מאידך, קובעי המדיניות בעולם, ובפרט הבנקים המרכזיים באירופה, הנמיכו את תחזיות הצמיחה, וגוברת ההערכה כי הכלכלות במערב יצמחו בקצב נמוך מהקצב החזוי לפני מספר חודשים. במילים אחרות: קובעי המדיניות פחות מודאגים מאפשרות של משבר פיננסי רחב, אולם הם פסימיים יותר לגבי הצמיחה בכלכלות.
בנק ישראל משנה (וישנה) אף הוא את גישתו: בראיון שהעניק פישר צוין כי הוא חשב שבאירופה תהיה צמיחה גבוהה יותר, אולם כעת הוא כבר "פחות בטוח בכך". מעניין לציין כי עדיין קיימים חילוקי דעות בוועדה המוניטארית לגבי קצב הצמיחה הנוכחי במשק. אולם, ניתן לומר כי בנק ישראל (כמו כל העולם) כבר פחות מודאג מאפשרות של משבר פיננסי עולמי בזמן הקרוב. לכן, מדיניות הריבית תהיה בחודשים הבאים תלויה יותר בתמונת הכלכלה והאינפלציה ופחות מהצורך "לשמור נשק לעתיד" לאפשרות של הרעה פיננסית כוללת. עוד נציין כי פישר אמר שהשווקים צופים הפחתת ריבית נוספת "ואם יהיה צורך בכך, ניתן יהיה להפחית את הריבית".
תמונת הכלכלה והאינפלציה לאחרונה מצדיקים הפחתות ריבית: כאשר בוחנים את האינפלציה מחד והכלכלה מאידך ניתן להבחין באופן ברור כי הפחתת ריבית (של לפחות 0.5% במצטבר) תואמת את המצב הנוכחי.
נתייחס לשני נתונים כוללים שנותנים מבט דו מימדי: מצב הצמיחה והאינפלציה:
א. מדד משולב - המדד המשולב של בנק ישראל עלה לאחרונה בקצב של 0.12%. מדובר אומנם בהתרחבות, אך בקצב הנמוך ביותר מאז אפריל 2009 (למעט תצפית בודדת במאי השנה).
ב. ציפיות לאינפלציה: סקר החזאים האחרון של בנק ישראל מצביע על תחזית אינפלציה של 1.9% שנה קדימה. גם כאן מדובר בצפי הנמוך ביותר מאז מאי 2009 (ובדומה לנתון ביולי 2012).
ומה עם הריבית במשק? החולשה בצמיחה ובתחזיות האינפלציה לא באו עדיין לידי ביטוי מלא במדיניות הריבית הנוכחית. בנק ישראל הפחית אומנם את הריבית בסוף ספטמבר, אולם בהשוואה לתקופה אפריל-מאי 2009 בולטת העובדה כי הריבית במשק כיום הינה 2% (לעומת 0.5% אז) והריבית הריאלית כיום עומדת על 0.2% (לעומת ריבית שלילית שעמדה על 0.3%- עד 1.6%- אז).
איננו מאמינים כי המצב הכלכלי במשק מצדיק ריביות נמוכות כבעבר, אך עדיין נראה כי יש מקום להפחתות ריבית נוספת של 0.5% במצטבר (ואולי אף יותר), שיביאו את הריבית הריאלית לרמה של כ- 0.5%- , או מעט גבוה יותר. חיזוק נוסף לצפי להפחתות ריבית מצטברות של חצי אחוז הוא העובדה כי כבר כיום שוק התל בור מגלם הפחתת ריבית אחת וסביר להניח כי פישר ינסה "להפתיע" ולהפחית יותר מהמגולם בשוק, כפי שקרה גם בעבר. נחזור על אמירה (ותיקה) שלנו כי קשה מאוד להעריך מתי בדיוק (ואיך) פישר יפחית את הריבית, אולם הפחתה מצטברת של חצי אחוז נראית לנו סבירה בהחלט.
ומה אם נסתכל קדימה או לצדדים? במבט קדימה למשק המקומי: החודשים הקרובים ימשיכו להצביע על חולשה בכלכלה ובתעסוקה. מדדים "צופי פני עתיד" מצביעים על צפי להמשך החולשה, כמו מדד מנהלי הרכש שנמצא ברמות נמוכות, ואף מדדי אמון צרכנים שלמרות שיפור מסוים, עדיין מצביעים על צפי לחולשה. "גורם נוסף שנכנס למשוואה" הוא העובדה כי תקציב 2013 יאושר כנראה רק בסוף מרץ, או לאחר מכן. לכן הממשלה תתנהל במדיניות פיסקלית מרסנת (שתפגע בצמיחה) לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2013. גם לאחר מכן יהיה צורך בקיצוצי הוצאות בכדי לשמור על כלל ההוצאה, אולם הללו כבר גלומים במידה מסוימת בבסיס תחזיות הצמיחה של בנק ישראל וכלכלנים רבים במשק.
במבט לצדדים-המגמה העולמית: הריביות בארה"ב , באנגליה ובגוש האירו באותה רמה (או נמוכות יותר) מאשר רמתן ב-2009, כלומר נמשכת המגמה של ריביות נמוכות. במדינות מתפתחות מסוימות (כמו פולין) רמת הריביות אומנם גבוהה יותר מהרמה באמצע 2009, אך קיימת מגמה של הפחתות ריבית. אנו מאמינים כי מגמת הורדות הריבית בעולם לא תפסח על המשק המקומי, ובפרט לאור העובדה כי בנק ישראל דווקא עומד ביעדי האינפלציה. נושא הדיור יטופל בעיקר על ידי הממשלה הבאה, ובאם יהיה צורך-על ידי מגבלות נוספות של בנק ישראל.
לסיכום, אנו מאמינים כי תהליך הפחתת הריבית בישראל ימשך ויהיו הפחתות ריבית מצטברות של חצי אחוז (ובתרחיש מסוים אף יותר). קשה להעריך מתי ואיך תופחת הריבית (תיתכן אף הפתעה בדמות הפחתת ריבית של חצי אחוז), אולם תהליך זה ימשך בחודשים הראשונים של 2013. בהמשך 2013 אנו מעריכים כי בנק ישראל יחל בתהליך העלאת הריבית, זאת אם יחול שיפור בעיקר בקצב הצמיחה בישראל.