אקסלנס בסקירת מאקרו: הכסף הזר זורם לשוק המניות של הודו, על אף האטת הצמיחה, הסטגנציה בשוק העבודה והשחיתות הבלתי פוסקת בממשלה. השקעות הזרים במניות כבר מגיעות ל-20 מיליארד $, מקום שני בחמש השנים האחרונות, כאשר נותר עוד חודש עד סוף השנה. בשנה שעברה ספגה הודו יציאת כספים. האם מדובר בתנועת עדר חסרת משמעות או שהמשקיעים יודעים משהו חדש?
ריצת המשקיעים הזניקה את השוק – מדד ה-Sensex הוסיף לערכו 25% ב-2012, הוא התחיל את השנה ב-15,500 וב5.12 עמד על 19,391. מדד ה-Nifty נסק ב-27%, מ-4,637 ל-5,900. האנליסטים המקומיים מציעים שני הסברים לעדנה מחודשת בה זוכה השוק בבומבי. הראשון טוען כי כאשר מתבוננים ב-2010-2011, רוב המשקיעים הזרים היו במשקל חסר על הודו ובמהלך השנה עידכנו את הפוזיציות למשקל שוק או אף למשקל יתר. ההסבר השני גורס כי המשקיעים פשוט מאמינים כי השנה החדשה תהיה טובה יותר מהחולפת. החלפת שר האוצר של הודו הפיחה אופטימיות בנוגע לתהליך הרפורמות. הכל עיניין של ציפיות – מבהירים בבתי השקעות של הודו.
עד לאחרונה, הזירה הפוליטית הייתה שרויה בקיפאון ולפתע הגיעה בשורה פוליטית חיוביות שגרמה לשינוי בתחזיות. מנייות הפיננסים מובילים את הראלי, כאשר המשקיעים מאמינים בהפחתת ריבית ב-2013. מניות HDFC (בנק מוביל בהודו) זינק ב-62% ו-ICIC bank עלה ב-61%. כלכלני גולדמן זאקס צופים כי הריבית תרד בחצי אחוז במשך שלוש השנים הקרובות, קצב הצמיחה יואץ מ-5.4% השנה ל-7.2% ב-2014. בבסיס התחזית – ירידה ריאלית במחירי האנרגיה, סביבה גלובלית חיובית יותר והרפורמות בבית, שצפויות לפתור כמה מצווארי בקבוק. הבחירות הבאות צפויות ב-2014, כך שלקואליציה אינטרס מובהק שהתחזית החיובית תתממש.
להתעורר מהחלום הברזילאי: זה נהיה כמעט אופנתי להתקומם נגד ההתערבות הממשלתית של ממשלת ברזיל בכלכלה, תוך ליווי נבואת זעם שזאת הופכת למתערבת סדרתית נוסח ארגנטינה. לטוב או לרע, מתברר כי לברזיל יש עוד דרך ארוכה עד שתוכל לטעון כי מושכות הכלכלה נמצאות בידי הממשלה. קובעי המדיניות התעוררו ביום שישי האחרון למציאות מפתיעה – התמ"ג ברבעון השלישי של השנה התרחב ב-0.6% הצנומים, כמחצית ממה שצפו שר האוצר והנגיד רק כמה ימים לפני הפרסום. הנתונים היו אף נמוכים יותר מאשר התחזיות הפסימיות ביותר בשוק. עבור ראש הממשלה רוסנף התגלית הייתה מביכה, אך חשוב יותר לבחון מה בדיוק משתבש בכלכלת ברזיל. האם החלום הנשגב לעלות מדרגה ברמת החיים נועד לכישלון? ברזיל כעת הכלכלה שצומחת בקצב האיטי ביותר מתוך מדינות ה-BRIC, אם כי גם סין והודו נמצאות במסלול ההאטה. הצמיחה מאיטה גם ברוסיה. במונחים שנתיים הצמיחה ברבעון השלישי עמדה על 2.4% ולכל 2012 צופים לברזיל 1% בלבד. זאת תהיה השנה הגרועה ביותר בעשור, להוציא את מהלומת 2009. מה שמעניין הוא כי הממשלה באמת ניסתה להמריץ את הצמיחה. היא הפחיתה זמנית את שיעורי המס לרכישת הרכבים החדשים (מה שסייע לאחד הענפים החשובים ביותר לתעשייה).
הבנק המרכזי הפחית את שיעורי הריבית לשפל היסטורי. הממשלה איפשרה גם לריאל להחלש מול הדולר. רוסנף הפכה את המילה "תחרותיות" למילת המפתח בכל נאום בתקשורת. בין המטרות הראשונות של הנשיאה היו עלויות החשמל הגבוהות ביותר בעולם. הממשלה חתמה עם הסכמים חדשים עם הספקים, תוך הורדת המחירים. צעד חשוב, אך איננו מספיק. יותר מידי ענפים פועלים בחסות הממשלה בלי שום הצדקה כלכלית (רווחיות נמוכה). תעשיית הרכב של בריל מוכרת תוצרת מיושנת במחירים מופקעים, בעוד הממשלה מגנה עליהם מפני ייבוא (שהיה אולי הופך את היצרנים לתחרותיים יותר). ההנהגה הנוכחית (מפלגת העבודה) הפכה את נושא הגנת המשרות לגולת הכותרת. אז ברזיל ממשיכה לרשום את שיעורי האבטלה הנמוכים בהיסטוריה, כשמתלווה לכך עלות עבודה יקרה. בעוד שהברזילאים טרם הרגישו את עוצמת ההאטה, ההשקעות פתחו בנסיגה. רמת ההשקעות נמוכה ממילא עבור כלכלה מתפתחת, רשמה התכווצות של 1.9% ברבעון השלישי. האנליסטים מאשימים את הממשלה שמבריחה משקיעים.