פסגות בסקירת מאקרו על ארה"ב: אוסף הנתונים שיצאו במהלך סוף השבוע, יחד עם תוצאות הבחירות בארה"ב, היו אמורים לדחוף את מדדי המניות בעולם לעליות. למרות זאת, השווקים מעדיפים להתמקד בחצי הכוס הריקה, כלומר זו שמלאה בבעיות מבניות בכל העולם וסיכונים משמעותיים לשווקים, ומדד ה-S&P 500 רשם ירידה של 3.4% בשלושת ימי המסחר שמאז הבחירות. התשואה על אג"ח אמריקאית ל-10 שנים ירדה לרמה של 1.61%, כל זה למרות השקט היחסי מכיוונה של אירופה.
הצוק הפיסקאלי – הסיכויים והמשמעות: הגורם העיקרי לחוסר ההתלהבות של השווקים מהנתונים והבחירות הוא החשש מהתממשות תרחיש הצוק הפיסקאלי. על פי ההערכות המעודכנות של משרד התקציבים האמריקאי, גובהו של הצוק הפיסקאלי, כלומר שווי סך ההרחבות הפיסקאליות שמגיעות לסיומן בתחילת השנה, נאמד בכ-500 מיליארד דולר שיופחתו מהגרעון של 2013. במידה ואלו אכן לא יוארכו, זינוק של הכלכלה האמריקאית מראש הצוק צפוי למחוק 2.9% מהצמיחה ב-2013 או במילים אחרות, כיוון שגם כך הצמיחה צפויה לעמוד על כ-2%, מדובר בתרחיש בו חוזרת ארה"ב למיתון כבר ברבעון הראשון של השנה. את השפעת ההטבות על הגירעון והצמיחה ניתן לראות בטבלה המצורפת:
ביטול הטבות המס של בוש לבדן צפויות לגרוע 1.5% מהצמיחה כאשר רק ל-0.1% מכך אחראיות הטבות המס לעשירים. מנגד, תרומת ביטול שכזה לתקציב נאמדת ב-330 מיליארד דולר שהם יותר משליש מהגירעון הצפוי. קיצוץ ההוצאות המתוכנן יוסיף לתקציב אמנם רק 64 מיליארד דולר אבל לפי ה-CBO (שמעריך כנראה מכפיל קיינסיאני גבוה), צעד כזה יגרע 0.8% מהצמיחה.
אם כך, בהחלט ניתן להבין את חששות המשקיעים מהתממשות תרחיש בו לא יוארכו חלק מהטבות המס. בקרב חלק מהמשקיעים, חששות אלו אף גברו לאחר הבחירות כיוון שהקונגרס נותר מפוצל, מה שעלול להקשות על תהליך ההחלטות להאריך את הטבות המס. תרחיש כזה יוביל את נציגי שתי המפלגות למירוץ "צ’יקן" (כל מי שראה סרט אמריקאי בשנות ה-80 יודע שהכוונה היא לתחרות בין שתי מכוניות, הנוסעות לכיוון צוק או אחת מול השנייה כאשר מי שבורח אחרון לפני הנפילה/התנגשות הוא המנצח) שישלח את הכלכלה האמריקאית אל מעבר לצוק הפיסקאלי בסגנון תלמה ולואיז. עם זאת, ייתכן בהחלט שדווקא ההפך הוא הנכון והקונגרס המפולג דווקא יאיץ את תהליך קבלת ההחלטות. ראשית, בניגוד לדיונים על העלאת תקרת השכר באמצע 2011, הפעם אין לנו בחירות באופק והאינטרס של שני הצדדים לעמוד על רגליהם האחוריות קטן יותר מאשר האינטרס למנוע את החזרה למיתון. שנית, ההיסטוריה מלמדת אותנו כי בתקופות של קונגרס מפולג, החלטות בין-מפלגתיות מתקבלות כאשר שני הצדדים מתפשרים על כל מה שחשוב להם או במילים אחרות מקבלים מהצד השני כל מה שהם ביקשו. לכן, אנו עדיין מעריכים שבסופו של דבר, לא יתבצעו שינויים מהותיים בהטבות המס והמשק האמריקני יצליח לדלג מעל הצוק הפיסקאלי. מה שכן, הוויכוחים בין הצדדים יימשכו כנראה עד הרגע האחרון, מה שימשיך לפגוע בעיקר בהשקעות במשק.