כלל פיננסים בסקירה עולמית יומית של הכלכלן אמיר כהנוביץ’: הן הבעיות ובאירופה והן אלה בארה"ב (הצוק הפיסקלי) הן סיפור של התגוששות. התגוששות בין הפחתת החוב לבין הגדלת הכלכלה. בעוד החוב האמריקאי יוכל כנראה לדלג בלי בעיות מעל התהום הפיסקלית המתקרבת, לאור ריביות אפסיות עליו (ראו הרחבה) אירופה נמצאת כבר במרכז הגשר שמעל התהום ועדיין לא סגורה על איך היא רוצה לצלוח אותו. היום תחל פסגה נוספת באירופה שנראית לרבים מקרה בלתי אפשרי לגישור (ראו הרחבה). לדוגמה היוונים שונאים קמצנים, קמצנים כמו הגרמנים. גם ג’ק הנדי (מחבר הספר "מחשבות עמוקות") ידוע בשנאתו לקמצנים:
ברקע, רוח גבית של נתוני מאקרו חיוביים מארה"ב, בניהם נתוני מכירות, אמון צרכנים ושוק הנדל"ן ושתי תכניות מוניטאריות מקבילות (QE3 וטוויסט). אך האם המשקיעים עשויים להתעורר ולהיבהל בין רגע מהצוק הפיסקלי ולגרום לזעזוע פתאומי בשווקים? ה-VIX לא מראה את זה (ראו הרחבה)
ארה"ב עשויה להיכנס למיתון בתחילת 2013: אם הקונגרס לא יפעל לפני הראשון בינואר ארה"ב תיפול לצוק הכספים ותכנס כמעט בוודאות למיתון בתחילת השנה הבאה. שילוב קטלני של קיצוץ חד בהוצאות הממשל והעלאות מסים עשויים למחוק עפ"י משרד התקציבים של הקונגרס כמעט 4 אחוזים מהתוצר האמריקאי ב- 2013 ומכיוון שלפי רוב ההערכות כלכלת ארה"ב תצמח בקצב של 3 אחוזים, מחיקה של ארבעה משמעותה צמיחה שלילית של אחוז.
משקיעים רבים בארה"ב מנסים להתכונן ולהגן על עושרם מפני הלא הנודע אך ההשפעה הפוטנציאלית מסובכת ונרחבת. רוב המשפחות בארה"ב יגיעו הביתה בינואר עם משכורת קטנה יותר. בנוסף, בשל קיצוץ אוטומטי בהוצאות הממשלתיות מיליארדים יילקחו מתקציבי המשרדים מה שעשוי להביא לאובדן של 2,140,000 משרות.
הן הדמוקרטים והן הרפובליקנים מנסים להדוף מעצמם את תפוח האדמה הלוהט והצהירו שיהיה להם קל יותר לנהל משא ומתן לאחר "הנפילה". איך מגיב שוק המניות לאור המיתון המרחף מעל ראשינו?:
ה-S&P500 לא מתרגש מצוק הכספים – ואפשר להבין למה: למרות המיתון הפוטנציאלי בארה"ב שמרחף מעל ראשינו הביצועים האחרונים של ה-S&P500 לא מגלמים איזה אסון מתקרב. הייתכן והשוק יזועזע בפתאומיות נוסח הזעזוע שארע מחר לפני 25 שנה, יום שני השחור שבו השיל מדד המניות 22.6% מערכו? אם לשפוט על פי סטיית התקן הנמוכה שגלומה באופציות על מדד ה-S&P500 VIX השוק לא נראה מוטרד מתרחיש שכזה.
מניתוח שלושת התרחישים האפשריים אפשר אולי להבין מדוע: תרחיש א: הקונגרס לא עושה כלום- מופעל מנגנון אוטומטי של קיצוצי ההוצאות והעלאות מיסים – 4 אחוזים נמחקים מהתוצר האמריקאי, עליה באבטלה והתקפי דפלציה. משקיעים צריכים להתכונן לירידות במניות ובסחורות. אג"ח יהיה פתרון ההשקעה המועדף.
תרחיש ב ’: הקונגרס מספק גירוי פיסקלי חזק ומותיר את הגרעון התקציבי מעל טריליון דולר. תחת תרחיש זה מניות וסחורות ממריאות, התוצר עולה בצורה משמעותית ונוצרים מקומות עבודה חדשים. אלא שגם רמת החוב מזנקת.
תרחיש ג’ והסביר: הקונגרס מתפשר ומספק גישה מאוזנת. תחת תרחיש זה המשקיעים צריכים לצפות לצמיחה יציבה וביצועים עודפים יחסית למניות וסחורות על אג"ח. פתרון כזה ימשיך לתמוך בשוק העבודה ויקל מעט על החוב הכולל.
משום שקשה להאמין שהקונגרס לא יפעל לרפד את הנפילה בהארכת חלק מהמסים או ביוזמות הוצאה חדשות סביר להערכתנו שהשוק יצפה לתכנית גירעון מאוזנת ובמתווה הפחתת החוב לאורך הטווח הארוך. בהעדר גירוי פיסקלי משמעותי את הרוח הגבית לכלכלה תספק מכאן בעיקר המדיניות המוניטארית, QE3 ושינוי מבנה חוב (טוויסט). אך כמה זמן תוכל המדיניות המוניטארית להחזיק את השוק?:
מתי סביר שתתפוגג השפעת ה-QE3 על המניות? ארבע שנים שהמניות לא נשארות אדישות לתזוזות של הפד וכל צעד שזה עשה עשו גם הן. לפני כחודש, ב-13 בספטמבר, הכריז הפד על תכנית רכישות אג"ח שלישית (QE3) הכוללת רכישת אג"ח מגובות משכנתאות בסכום חודשי של 40 מיליארד דולר למשך "כל זמן ששוק העבודה לא מראה שיפור יציב". מיד עם ההכרזה החל שוק המניות בת"א לטפס והשלים עד כה זינוק של יותר מ-10 אחוזים. בין אם אפשר ליחס את העליות לפד או לא העובדה היא ששוק המניות הגיב בעליות גם לאחר כל אחת מהתוכניות הקודמות שלו. אך בעוד לתוכנית הרכישות הראשונה הגיבו השווקים בעליות ממושכות של יותר משנה בתכניות שבאו לאחר מכן הלך והתקצרו משך העליות. להמחשה, לאחר ההכרזה על תכנית הרכישות השנייה (QE2) בנובמבר 2010 העליות כבר נמשכו רק שלושה חודשים, לאחר תכנית הטוויסט הראשונה, בספטמבר 2011, הן נמשכו רק קצת יותר מחודש ולאחר הארכת תכנית הטוויסט, ביולי 2012, שוק המניות בת"א כבר כלל לא עלה. בשורה התחתונה, אם לשפוט לפי משך התכניות האחרונות נראה שהשפעת תכנית QE3 על השווקים, אם קיימת בכלל, היא עניין של חודשים בודדים. אפשר לקוות שהנתונים המאקרו כלכליים שמתפרסמים לאחרונה הם מה שהמשקיעים מחפשים היום.