משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: היום לא ארחיב על סופר מריו, ביג בן, או כל נגיד אחר, שממשיך לעוות לנו את הזירות הפיננסיות. היום אביא בפניכם שני מספרים די מדהימים: קצת יותר מ-50% מן הציבור הישראלי נמצא באוברדראפט וכ-30% מן הציבור נמצא בחריגה מן המסגרת.
אני לא יודע מה איתכם, אבל כאשר שמעתי את המספרים האלה פעם ראשונה פשוט נפלתי מן הכיסא (זה בסדר, הכיסא לא גבוה...). אם נקשר זאת לחוב הממוצע שלוקח על עצמו זוג צעיר לקניית דירה, ולפדיונות בקרנות הגמל וההשתלמות שהגיעו לרמות חדשות, נוכל לסכם ולומר: האדום בשורה התחתונה ממש לא מפחיד את הישראלי הממוצע. הוא מממש את מה שהוא יכול, אבל לא עוצר את רמת חייו גם כאשר המימוש מסתיים.
אולי האיום המתמיד מן הצד הביטחוני ממעיט מן העוצמה של הבעיה הפסיכולוגיה הכרוכה במצב כזה, אבל לדעתי זה מצב לא נורמאלי של חברה. וזאת כאשר אנו נמצאים לכאורה עדיין בצמיחה של 3.5% (על פי הלמ"ס). מה יהיה במצב של מיתון? לא כמו יוון או ספרד חלילה, אלא נניח כמו צרפת (0% צמיחה) או אפילו כמו זה של ארה"ב (1.5% צמיחה).
איך כל החוב הפרטי יתנהל? אני חושש שאין לי משהו חכם לומר על פתרון לכך, כי זה יותר עניין חינוכי מאשר כלכלי, אבל אני אופטימי לגבי השינוי שמצב זה יכול לגרום, וזאת על פי האמרה הידועה "מעז ייצא מתוק". אולי הקושי שייווצר יצור את המחאה החברתית האמיתית. זו שתביא לתוצאות, ולא לוועדה שבעיקר תעלה מיסים.