אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: הבוקר נחת רכב החלל של נאס"א על המאדים ואחד הדברים המדהימים היא היכולת לתקשר איתו בשידור חי. היכולת הזאת מרשימה כפליים כשחושבים שעם יו"ר ה-ECB, דראגי,שנמצא איתנו פה בכדוה"א אנחנו לא מצליחים לתקשר. מישהו מצליח להבין מה הוא אומר? בינתיים הצלחנו להבין רק שהאסטרטגייה שלו, וגם של ברננקי, היא "אנחנו מוכנים לעשות משהו, אבל לא נעשה כלום". מרגיע? את השוק כן! (ראו הרחבה), או שאולי אלה רק נתוני התעסוקה בארה"ב שמחזקים את התיאוריה שהנתונים החלשים שראינו ברבעון השני היו עונתיים בלבד.
השוק לא מפחיד? תחשבו שוב! בשוק אין היום פחד, לפחות לא לפי המגולם במדד ה-VIX שעומד על רמה נמוכה של 15.6 נק’. זאת למרות סימני השאלה הגדולים לגבי העתיד הקרוב, בניהם, שנת בחירות ומצוק הכספים בארה"ב (מתקרבים לתקרת החוב ולסיום תוכניות הקלות במיסוי), משבר חובות מתמשך באירופה, כולל חשש ליציאה של יווון את הגוש בתוך מספר שבועות (ראו הרחבה), מתח עם אירן ומדיניות מוניטרית סרק ברחבי העולם (ראו הרחבה). הסופר ג’ק הנדי, הסביר בספרו "מחשבות עמוקות" כי:
באותה מידה, המשקיעים אולי מנסים לשכנע שהשוק אינו מסוכן עם מדד VIX נמוך, אבל אנחנו משגרים את עצמנו משם ואומרים להם "תחשבו שוב"... נבהיר רק כי אנחנו לא פאסימיים, אפילו מעט אופטימיים לגבי הכיוון, אבל עדיין מפחדים מתנודתיות, מה שכאמור ה-VIX לא מגלם.
באירופה יעשו טוויסט הפוך? ביום חמישי האחרון אכזב יו"ר הבנק המרכזי באירופה, מריו דראגי, את המשקיעים כשלא הודיע על רכישות אג"ח, למרות הציפיות הגבוהות שנבעו מהבטחותיו שבועיים קודם לכן "לעשות כל מה שצריך כדי לשמר את היורו". אך המשקיעים קיבלו לפחות פרס ניחומים, הבטחה ליצור בשבועות הקרובים מנגנון שכזה, לרכישת אג"ח. בשונה מהאסטרגייה של הבנק המרכזי בארה"ב (הפד) שממקד את פעולותיו ברכישות אג"ח לטווח הארוך (תוכנית טוויסט) קובעי המדיניות המוניטארית באירופה ממשיכים לדבוק בנחישותם לפתור רק בעיות לטווח הקצר, תוך הוכחת סירוב נחושה להתמודדות עם המציאות של הטווח הארוך. הפעם הבנק המרכזי האירופאי לקח את הטווח הקצר לרמה חדשה כשמריו דראגי אמר במפורש כי כל רכישת אג"ח של ה-ECB תתמקד בסוף החלק הקצר של העקום. כלומר טוויסט הפוך? הסיבה לכך היא ניסיונותיו של ה-ECB ללכת עם ולהרגיש בלי. כלומר, לא להתערב בעלויות המימון של המדינות, אך בנוסף להגן בטווחים המיידיים על היורו, ע"י הבטחה שספרד תוכל לממן את עצמה בטווח הקצר:
הבנק המרכזי באירופה לא מודה אבל כנראה יש לו יעד לתשואות האג"ח של ספרד: החלק החשוב ביותר של הנאום של דראגי היה כנראה הודאה מרומזת שלו שלבנק המרכזי כן יש איזשהו שיעור יעד לתשואות האג"ח הספרדיות. זאת לאחר שהוא תיאר את התשואות הנוכחיות כרמה מקובלת ושהדגיש כי הבנק המרכזי האירופאי "יכול לבצע פעולות בשוק הפתוח כדי להגיע למטרה שלו". אנחנו נוטים לחשוב שיש בכך מן האמת כשאנחנו עוקבים אחר נקודות ההתערבות של ה-ECB בכלכלה ביחס לקפיצות בתשואות האג"ח הספרדיות. מה שכן, אנו שמים לב שיעד התשואות, אם באמת יש כזה, איננו קו אופקי מאוזן אלא יותר אלכסון. בהתאם לאותה רצועת אלכסון וכן להערכות של גופי מחקר גדולים בשוק רכישות אג"ח ספרדיות יתבצעו רק אם התשואות שלה יגיעו לרמה של 7.75%, רמת תשואות שספרד לא תהיה מסוגלת לשרת לאורך זמן.
כנראה סתם פחדתם מנתוני שוק העבודה החלשים של Q2: הפרסום על עלייה של 172 אלף משרות חדשות בסקטור הפרטי בארה"ב ביום שישי לא הייתה רק הרבה מעבר לתחזיות ולא רק גבוהה ביחס לנתונים הקודמים (הנתון הגבוה ביותר מזה 5 חודשים), אלא גם תמכה בתיאורייה כי נתוני המשרות החלשים ששקדמו לה, ברבעון השני, נבעו במידה רבה מעונתיות ומזג אויר חריג (ראו גרף) ולא משינוי מגמה.
עדיין נדרש כמובן לראות שהנתונים הבאים מאשררים את הסבר הזה על עונתיות והוא לבדו לא יספיק כנראה להפיג את חששות המשקיעים ובטח לא את חששות הפד, אך הוא בהחלט בכיוון. אם הייתם מחייבים אותנו לבחור צד, היינו בוחרים בצד האופטימי ומאמינים שנראה אותו מצליח לחזור ולהוריד גם את שיעור האבטלה, לאחר שזה עלה ביולי לרמה של 8.3% לעומת רמה של 8.2% בחודש הקודם.
המשקיעים משוכנעים שהגזרות הכלכליות יחזקו את המשק: העלאות המיסים ושאר הגזרות הכלכליות לא רק ימתנו את הגרעון באופן ישיר אלא גם באופן עקיף באמצעות הפחתת תשלומי הריבית שהממשלה תשלם עבור החוב שלה. המשקיעים חוזרים לתת אמון בכלכלת ישראל והדבר בא לידי ביטוי במספר דרכים, ראשית בכמעט עצירה של יציאת הכספים מהמשק בחודשים האחרונים. אם בסה"כ מתחילת השנה משכו זרים השקעות בני"ע ישראלים בכמעט 5 מיליארד דולר המגמה כמעט ונעצרה בחודש יוני. שנית, מאז ההודעה הרישמית על הגזרות הכלכליות חזר השקל להתחזק מול הדולר מרמה של 4.08 ₪ לרמה של 3.96 ₪. פרמיית הסיכון של ישראל החלה לרדת עוד קודם, כבר מחודש יוני, על רקע הכוונה להשיק את הגזרות, ומאז ההודעה הרישמית בסוף יולי קצב ירידת פרמיית הסיכון של ישראל האיץ. לירידת פרמיית הסיכון יהיה חסכון משמעותי על הוצאות המימון של הממשלה בעשור הקרוב. עם זאת, היום פורסם כי בינתיים נתניהו נסוג לפחות מהגזרה שקשורה לגובה ההכנסה שממנה תחול העלאה של אחוז במס ההכנסה, כתוצאה נחלש השקל מול כמעט כל המטבעות בעולם ופרמיית הסיכון של ישראל חוזרת לטפס.