משרד האנרגיה והמים גיבש הנחיות לחיפושי מחצבים בישראל, עיקרן של ההנחיות, אשר במקביל יפורסמו להתייחסות הציבור, הוא ביצוע הליך תחרותי שקוף ושוויוני כמקובל במדינות האיחוד האירופי, וכפי שהמשרד הנהיג לאחרונה בחיפושי נפט. לאחר שגורם כלשהו מבקש לערוך חיפושים בשטח פנוי, יפורסם המידע לציבור בדבר השטח המבוקש, כך שתינתן אפשרות לגורמים נוספים להגיש בקשה לחיפוש באותו שטח. ההצעות שתוגשנה תיבחנה על ידי מדדים של איכות תוכנית העבודה, איכות המומחים ועוד.
ההליך התחרותי המוצע מהווה שינוי למצב שהיה הקיים עד היום בו ניתנו היתרי החקירה וחיפוש המחצבים, בהתאם לחוק הקיים, למי שהגיש בקשה ועמד בדרישות מקצועיות, מבלי שהוצרך לעמוד בתחרות מול גורמים נוספים.
עיקר ההנחיות הן בחינת תוכנית העבודה של המבקשים, בדיקת הצוות המקצועי אשר ילווה את המבקשים וכן בחינה פיננסית של החברות. אם וכאשר יימצא מחצב - התמלוגים ישולמו על פי פקודת המכרות.
איך מחפשים מחצבים: כמו בהפקת נפט, כדי לכרות מחצבים, כגון פוספטים, נחושת וזהב, יש לבצע עבודות חיפוש מקדמיות - קודחים, מוציאים סלע, שולחים למעבדות, מקבלים אנליזות על כמות המחצב ואיכותו, במקביל עורכים סקר גיאולוגי ומנסים לאתר במדויק את עורק/מרבץ המחצב בסלע, ולאחר מכן עושים תוכנית הנדסית לכרייה. אחרי כל זה, אם מצליחים, ומוכיחים כי ניתן להפיק את המחצב באופן מסחרי, מגישים תוכנית מפורטת לכרייה וחציבה על פי חוק התכנון והבנייה.רק לאחר כל אלה, ניתן להתחיל ולהפיק את המחצב.
נתונים על חיפושי מחצבים בישראל: על פי פקודת המכרות המפקח על המכרות במשרד האנרגיה והמים מעניק היתרי חיפוש למחצבים שונים.
בשנים האחרונות ניתנו היתרים לחיפוש יהלומים בצפון הארץ. (החיפושים מתבצעים במקום נעשים כבר מסוף שנות התשעים אך טרם נמצאו ממצאים כלכליים). בנוסף ניתן רישיון חיפוש ללנחושת. החברה מצאה נחושת בכמות כלכלית, קיבלה תעודת תגלית ולאחרונה אושרה תוכנית לכריה ולהקמת מפעל למיצוי הנחושת. חברה זו גם חיפשה מנגן, אך ריכוזי המנגן לא נמצאו כלכליים. בעבר היו בישראל מספר ניסיונות לחיפוש זהב, אך חיפושים אלו לא צלחו ולא נמצא זהב בכמות מספקת כלכלית.
בנוסף למחצבים אלו קיימות זכויות חיפוש וכרייה למחצבים נוספים המשמשים את המשק כגון גיר לבן איכותי (לתעשיית המזון, תרופות וצבעים), חול זך נקי לתעשיית הזכוכית וכן חרסיות מיוחדות לתעשיית הקרמיקה והרעפים. המחצב אשר נמצא בכמות הגדולה ביותר, בפריסה הגדולה ביותר עד היום הינו הפוספט.
על פי פקודת המכרות, במשרדי היחידה קיים ספר אשר בו נרשמים כל ההיתרים אשר ניתנו ע"פ הפקודה, הספר מתחיל בשנת 1926 במנדט בבריטי וממשיך להתעדכן עד היום (למעט בין השנים 1948-1954).