רונן מנחם מבנק מזרחי-טפחות מגיב להחלטת הריבית אמש: בנק ישראל אמנם לא שינה את הריבית, אך עיון בהודעת הריבית והשוואתה להודעה הקודמת, בה ירדה הריבית, מעלה תמונה לפיה בנק ישראל נעשה מוטרד יותר מבעבר לגבי פרמטרים מרכזיים של המשק ושוק ההון.
בנק ישראל חושש מהאטה נוספת בפעילות הכלכלית מחד, אך מאותת כי לא יוכל להתעלם מסימני השחיקה במשמעת התקציבית ומהפיחות האחרון בשער השקל מנגד. לגבי שוק הדיור – בנק ישראל טוען כי מוקדם לדעת אם התחדשה בו הגיאות.
בנק ישראל לא שינה את התחזיות שלו בהשוואה להודעה הקודמת: התוצר המקומי הגולמי יגדל 3.1% השנה ומדד המחירים לצרכן יעלה 2.4% בארבעת הרבעים הבאים. אולם, בניגוד להודעה הקודמת, בנק ישראל לא ציין מה התחזית שלו לגבי גובה הריבית. בפעם הקודמת העריך הבנק כי הריבית תישאר על כנה לפחות עד סוף שנת 2013.
בנק ישראל גם לא מסר הפעם מה התחזית שלו לגבי גובה הגירעון בתקציב בשנת 2012, אלא הסתפק בכך ששב ואמר כי הגירעון יהיה גבוה מתחזית הגירעון המעודכנת של משרד האוצר. בהודעה הקודמת העריך בנק ישראל כי הגירעון יעמוד על 3.7% תוצר. בנק ישראל נקט עד כה בהירות בהודעותיו ונראה כי בחר הפעם בגישה עמומה יותר.
בנק ישראל הקשיח את הטון כלפי הממשלה. בהודעה הקודמת נכתב כי הממשלה לא סטתה בעבר ממסגרת הוצאות התקציב ואילו הפעם צוין כי טרם התקבלו החלטות על הדרך בה הממשלה מתכונת לשמור על יעד ההוצאה. כמו כן, ההודעה החדשה מתייחסת לראשונה לשנת 2013 ומועלה בה חשש שהאמינות של המדיניות התקציבית תישחק. זו אמירה נוקבת ולהערכתנו זה גורם ראשון במעלה לכך שהריבית לא ירדה הפעם ובהיעדר שינוי בו – הריבית לא תרד גם בהמשך.
אשר לפעילות הכלכלית, הגם שהתחזית לשינוי בתוצר בשנת 2012 לא השתנתה, בנק ישראל מודה כי מידת ההתמדה של קצב הגידול בפעילות עד כה נתונה בסימני שאלה גדולים מבעבר; עם זאת, יהיה צורך בנתונים נוספים על מנת להכריע בנושא.
לגבי שוק המט"ח, בהודעה הקודמת נכתב כי הפיחות בשער השקל כנגד הדולר דמה למגמה העולמית. הפעם צוין כי ירידת השקל כנגד הדולר הייתה מהירה יותר בהשוואה למטבעות העיקריים. זו נקודה חשובה, שכן פיחות מהיר בשער השקל כנגד הדולר, הנגזר מגורמים מקומיים, יקשה על בנק ישראל לנקוט מדיניות מרחיבה, בלי להזדקק לכלים כגון מכירה של חלק מיתרות המט"ח העומדות לרשותו.
גם לגבי שוק המניות היה שינוי בטון, כך שצוין כי השינוי במדד ת"א 25 היה נמוך מבמשקים מפותחים, בעוד בהודעה הקודמת נכתב כי השינוי היה דומה.
דווקא לגבי שוק הדיור לא היה כמעט שינוי בהשוואה להודעת הריבית הקודמת. לפי לשון ההודעה, מוקדם לדעת אם העלייה במחירי הדירות בשלושת החודשים האחרונים הינה תפנית של ממש. הדבר עשוי להצביע על כך שבנק ישראל עדיין אינו חושש מהתחדשות הגיאות בשוק זה, אך בה בעת ייתכן כי הוא מתכנן לטפל בנושא באמצעים אחרים – מדיניות מאקרו יציבותית.
בנק ישראל מדגיש הפעם, כי מחירי הסחורות החקלאיות והאנרגיה, שירדו בחודשים קודמים, עלו 30% ו-7.5%, בהתאמה. אם התפתחות זו תימשך, הדבר יגרום ללחץ על מדד המחירים לצרכן מצד ההיצע ובנק ישראל ייקח זאת בחשבון בהחלטותיו הבאות. הדבר אף הוזכר בראש סדר הדברים בדברי ההסבר לגבי הגורמים העיקריים להחלטה.
בשורה התחתונה, בנק ישראל יבחן היטב את מהלכי הממשלה בתחום תקציב המדינה ואת ההתפתחויות בשערי החליפין של השקל ולא ימהר להוריד פעם נוספת את הריבית, בטרם ישתכנע כי המשק אכן מוריד הילוך. אנו עדיין סבורים כי נושא הדיור יטופל על ידו, לפי הצורך, בצעדי מדיניות משלימים.