עידן אזולאי מאפסילון בסקירת מאקרו שבועית: יתכן ובין התומכים בפרישת "קדימה" מהממשלה נמצאים גם פקידי האוצר. זאת מהסיבה שבראותם את התקציב שעליהם להכין, מעדיפים לחלק את תקציב 2012 ל 12, להמתין להצגת הממשלה הבאה ולקוות שזו תציב אתגרים קלים יותר בבניית התקציב הבא. גם אם ההנחה הזו היא ספקולציה פרועה, הרי שמה שבטוח הוא שהשוק רוצה תשובות ברורות לגבי התקציב הבא ולאופן שבו הממשלה עומדת להתמודד עם האתגרים הפיסקליים שבשער.
לפני הדיון על המדיניות הכלכלית של הממשלה, אי אפשר להתעלם מכך שלא רק השוק רוצה תשובות ברורות יותר, אלא גם הציבור. המחאה החברתית, עליה אנחנו מצביעים כבר זמן רב כגורם הכי משמעותי במשק הישראלי, עלתה מדרגה (סליחה על הקלישאה, אבל אין דימוי מתאים יותר) באינטנסיביות שלה, וגם... באגרסיביות שלה. העם דורש תשובות נחושות והחלטיות. לא עוד ועדות ופרוצדורות, אלא מעשים. לכן, גם אם הבחירות יוקדמו (מה שככל הנראה יקרה), לא יהיה בכך משום תירוץ ראוי לממשלה לדחות את המעשים. מישהו יכול לתאר לעצמו מה יקרה במידה והממשלה תודיע שבעקבות הקדמת הבחירות היא משהה את היישום (החלקי) של ועדת טרכטנברג ? מי מוכן לקחת על עצמו את האחריות לכך ? לא סיטואציה פשוטה. לא שאנחנו מבטלים לחלוטין את התרחיש שבו הממשלה דוחה לגמרי את יישומן של כל ההחלטות "זוללות התקציב" שקיבלה על עצמה בחודשים האחרונים עד לאחר הבחירות. אלא שאז הממשלה הנוכחית, שכפי הנראה תדמה לממשלה הבאה, לוקחת על עצמה סיכון לא מבוטל של תגובה קשה מצד הציבור שגם ככה סבלנותו החלה לפקוע. הפתרון של תקציב 1/12 אולי קוסם לאוצר (שוב, ספקולציה פרועה), אבל נראה שהפעם יצטרכו למצוא משהו קצת יותר יצירתי. לא רק העם דורש תשובות, כי אם גם בנק ישראל. "הקמפיין" של בנק ישראל נגד העלאת יעד הגרעון החל בנאומו של הנגיד לפני כשבועיים בו הוא התבטא בחריפות בנושא. זה המשיך השבוע עת פרסם הבנק בעיתוי מקרי לחלוטין מחקר שבוחן את יחסי הגומלין שבין המדיניות הפיסקלית למדיניות המוניטרית בעיתות המשבר. הבנק בחן את האמור בשני המשברים האחרונים, 2002 ו 2008. שלא במפתיע, המחקר מצא שהמשק הישראלי צלח את המשבר האחרון די בקלות מאחר ויסודותיו שהונחו ב 2003 היו איתנים מאוד. לפיכך, גם הגדלה של הגרעון באותה עת כצעד אנטי מחזורי לא השפיעה על מחיר החוב של הממשלה. בנוסף, מצבו של המשק אז אפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית באופן חד עד לרמה של 0.5%. כל אלו סייעו למשק לעבור את המשבר הקשה די בקלות. ב 2002 לעומת זאת, מצב המשק היה שונה לחלוטין. למשבר הזה נכנס המשק תוך שהוא סוחב עימו גרעון תקציבי גדול לצד חוב ציבורי שעמד ביחס של כ 100% תוצר. תוצאת המשבר הייתה כואבת מאוד : הריבית זינקה ל 9%, שערו של השקל ביחס לדולר זינק ל 5, לצד כאוס מוחלט בשווקים. עד כאן מורשת קרב.
עכשיו מגיע החלק המעניין. בדברי הסיכום של המחקר נכתב כך: האפשרות שיפרוץ משבר עולמי נוסף בעקבות האירועים הנוכחיים באירופה מעלה את השאלה אם ישראל יכולה לחזור על המדיניות המוניטרית והמדיניות הפיסקלית שפעלו היטב במשבר האחרון. התשובה אינה מובנת מאליה (הדגשה שלנו). ומוסיף ואומר : ואולם, חלק מהנסיבות השתנו מאז המשבר האחרון. נראה כי לאור הלקחים שהופקו בעולם מהמדיניות הפיסקלית במשבר זה... השווקים הפיננסיים העולמיים מגלים פחות סובלנות לגירעונות תקציביים. … ביצועיה הפיסקליים של ישראל בשנים האחרונות לא בהכרח יספיקו כדי לאפשר לה להגדיל את הגירעון במידה שעשתה במשבר האחרון. יתרה מזאת, ירידת הגירעון המבני נבלמה בשלוש השנים האחרונות, ורמתו מעל 3 אחוזים עלולה להקטין את מרחב התמרון של קובעי המדיניות.
ואם זה לא היה ברור עד כאן, אז יש בסוף חזרה על הדברים : מדיניות טובה בזמנים טובים מניבה פירות נאים בזמנים קשים. מדיניות טובה בהקשר זה פירושה התמדה במשמעת פיסקלית במהלך חלקו העולה של מחזור העסקים (הדגשה שלנו), אשר מכוונת באופן אמין לרמה קבילה של יחס חוב ציבורי לתוצר… היורד בהתמדה על פני זמן, לצד מדיניות מוניטרית המקדמת יציבות מחירים
הבעיה נעוצה בכך שגם בנק ישראל נמצא במצב בעייתי. מצד אחד, הדברים לעיל מדברים בעד עצמם. הבנק יהווה סוג של בלם במידה והממשלה לא תפגין אחריות פיסקלית. מנגד, מה יקרה אם גם המדדים הבאים יעידו על האטה חדה במשק כמו גם שאר הפרמטרים הכלכליים? האם הבנק יכול להתעלם מכך ? רגע, אבל הפחתה נוספת של הריבית יכולה ללבות עוד יותר את שוק הדירות למכירה שחווה "רנסנס" מחודש (משבר ? איפה משבר ?). טוב, את הבעיה הזו ניתן לפתור בקלות. כל מה שצריך לעשות זה להעלות שוב את דרישות ההון העצמי לרוכשים, לדכא את היצר הרע שלהם שגורם להם להסתער על אתרי המכירות ונפתרה הבעיה. אולי בכך ניתן יהיה לקרר את שוק הנדל"ן, אבל כרגיל מי שיפגע מכך הם אותם אלו שכבר היום מתקשים להביא את ההון העצמי המינימלי הנדרש לרכישת דירה.
אז איך פותרים את הפלונטר הזה ? פה נותר לנו רק לנחש ולנסות להעלות ספקולציות שונות. למשל : בהתעלם כרגע מכך שבחודשים הקרובים ייערכו בחירות, האם יתכן שבנק ישראל והאוצר ירקמו מין "עסקת חבילה" שבה הממשלה מתחייבת לבצע קיצוצים לצד הקמת קרנות לעידוד התעשייה והיצוא או קרנות שיעניקו הלוואות לעסקים בתנאים מועדפים. חלקו של בנק ישראל בעסקה יהיה ש...הריבית לא תעלה, או תרד בתגובה לנתונים. אפשרי ? בוודאי שאפשרי. רק שכדי לבצע מהלך כזה דרוש מנהיג.
השורות לעיל הן כאמור ספקולציה, אבל זה אינו העניין. הדבר העיקרי הוא שהממשלה תהיה חייבת לנקוט בצעדים (שיהיו כואבים מאוד) כדי למנוע היקלעות לסיטואציה בעייתית. החשש מפני מצב כזה כבר הובע השבוע דרך כותרות הכלכלה שדיווחו על חששה של S&P לגבי המדיניות הכלכלית הנוכחית של הממשלה (אבל שר האוצר אמר שהייתה פגישה טובה, לא?) עמדתו של בנק ישראל בנושא ברורה לגמרי. אם הממשלה לא תגלה אחריות, הבנק ימלא את תפקיד המבוגר האחראי. במילים אחרות : רוצים ריבית נמוכה יותר ? בצעו את חלקכם.
השוק מגלם כעת הפחתת ריבית נוספת ואולי אף למעלה מזה. אנחנו כאמור מתקשים לראות את הבנק נותר אדיש במידה והממשלה לא תציג צעדים משלה. ירידת התשואות החדה של השבועות האחרונים בעקום השקלי לצד הירידה בציפיות האינפלציה גורמת לנו להגדיל את חלקו של האפיק הצמוד על חשבון השקלי, כך שהיחס ביניהם כעת הוא שווה.