פסגות על התמ”ג בישראל: בסה”כ הנתונים לא כל כך גרועים כפי שניתן היה להתרשם ממבט ראשון

מה מספר לנו האומדן השלישי לצמיחת המשק? איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה השבוע את האומדן השלישי לצמיחת המשק ברבעון הראשון של השנה. על פי הפרסום, קצב הצמיחה במשק ברבעון הראשון היה 2.7% נמוך מהאומדן השני לפיו המשק צמח בשיעור של 2.9%. כותרות העיתונים מיהרו לבשר על בואו של המיתון, על האטה נוספת ברמת הפעילות הכלכלית ועוד.

שלוש נקודות בנוגע לאומדן השלישי לצמיחת המשק ברבעון הראשון של השנה:

האחת, הצגת הנתונים במונחים שנתיים: חשוב לזכור, כי הנתונים המוצגים הינם נתונים במונחים שנתיים, כלומר, אנו לוקחים את שיעור השינוי הרבעוני ומעלים אותו בחזקת ארבע. זה מעצים את השינוי בפועל. לכן, מאד יכול להיות, שעל פי האומדן השני, עלה התוצר במשק ברבעון הראשון של השנה, בשיעור של 0.706% (או 2.9% במונחים שנתיים), לעומת עליה של 0.668% על פי האומדן השלישי (או 2.7% במונחים שנתיים). ניתן לראות, כי הפערים ברמה הרבעונית מצומצמים יותר.

השניה, השינוי במחירים: כאשר בוחנים את הנתונים ניתן לראות, כי קיים פער גדול בין השינוי שחל בנתונים המקוריים לשינוי שחל בנתונים מנוכי העונתיות, המשורשרים והקבועים (בהתבסס עליהם מחושב קצב הצמיחה הרבעוני).

הסבר קצר: הוצאה כספית מושפעת משני פרמטרים: כמות ומחיר. התוצר מבטא שינוי ריאלי (כמותי), ועל כן יש לנכות את השפעת המחיר. כאשר הלמ"ס מפרסמת את נתוני התוצר, היא מבצעת תהליך של ניכוי השינוי במחיר, כדי לקבל את השינוי הכמותי בכל סעיף וסעיף. בעוד באומדנים הראשון והשני, השתמשה הלמ"ס בהערכות שלה בנוגע לשינוי שחל במחירים, באומדן השלישי, נעשה בלמ"ס שימוש בנתוני האמת.

לדוגמא: על פי האומדן השני לצמיחת המשק ברבעון הראשון, עלה יבוא הסחורות והשירותים בקצב שנתי של 29.5%. באומדן השלישי תוקן נתון זה ל- 34.4%. כשבוחנים את הנתונים המקוריים של יבוא הסחורות והשירותים, מגלים כי בין האומדן השני לשלישי לא חל שינוי בנתון המקורי, בעוד בנתונים מנוכי העונתיות המשורשרים והקבועים חל שינוי משמעותי, שלמעשה מסביר את כל העדכון שבין האומדן השני לשלישי. השינוי הזה נובע מעדכון המחירים כלפי מטה לאחר שנעשה שימוש בנתוני סחר החוץ לחישוב השינוי במחירים, והוא זה שגרם לעליה הכמותית ביבוא.

השלישית, בחינת נתוני הצמיחה על פי מרכיביה: כשבוחנים את נתוני הצמיחה של המשק, חשוב להבחין בין שינויים שמצביעים על התמתנות או האטה (למשל ירידה בביקוש) לבין אלו שהם אולי מפחיתים צמיחה בטווח קצר אך מהווים פוטנציאל לצמיחה של המשק בטווח הארוך (למשל גידול ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה).

כשבוחנים את השינוי שחל בשימושים המקומיים במשק מגלים, כי בין האומדן השני לשלישי:

ההוצאה לצריכה פרטית התחזקה (3.9% לעומת 3.7%), זה נובע בעיקר מקיטון באומדן השלילי לצריכת המוצרים בני הקיימא (דבר שמסתדר היטב עם העלייה בנתוני היבוא);

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב- 3.6% (לעומת 3.3% באומדן השני);

ההשקעה בנכסים קבועים התחזקה אף היא, בשל גידול של 8.5% בענפי המשק (לעומת 5.7% באומדן השני).

סך השימושים המקומיים התרחב ברבעון הראשון ב- 14.3%, עליה חדה בהינתן שיעורי השינוי שרשמו השימושים שצוינו לעיל. המועמד הטבעי להסביר את הפער הינו המלאי. ואכן, המלאי עלה בשיעור חד ברבע הראשון של השנה לאחר 9 רבעונים של התכווצות. החשש הראשון שלנו היה שנרשם גידול במלאי בתעשייה, על רקע הירידה בביקוש מחו"ל. אלא כשבוחנים איפה גדל המלאי, מגלים שהגידול העיקרי נרשם תחת סעיף "אחר" סעיף שכולל את מלאי המוצרים החיוניים שבידי הממשלה. סביר להניח כי מדובר במלאי בטחוני דבר שיכול להסביר גם סטיות גדולות. גידול נוסף נרשם במלאי הדלק, ומתון יותר בערך התפוקה שטרם נמכרה בחברות ההזנק. לעומת זאת, בענפי התעשייה, היהלומים והחקלאות, נרשמה ירידה במלאי. ירידה זו מהווה איתות חיובי לרבעון השני.

עד כה גילינו, כי לא השימושים המקומיים, הם המסבירים את ההתמתנות בקצב הצמיחה של המשק בין האומדן השני לשלישי לרבעון הראשון של השנה.

אז מה שנשאר לנו לבחון זה את נתוני היצוא והיבוא אל המשק. בהתייחס לנתוני היבוא, הרי שכפי שתיארנו בתחילת הסקירה, חלה בהם עליה הנובעת מעדכון כלפי מטה במחירי היבוא, כך שבסופו של דבר, נרשם גידול כמותי בסך היבוא למשק, שחלקו חומרי גלם ומוצרי השקעה. איך אנחנו יודעים את זה? – זה פשוט. יבוא הסחורות האזרחיות עלה בשיעור של 7.6% (34% במונחים שנתיים).

מאחר ובצריכה של המוצרים בני הקיימא נרשמה ירידה, הרי שסביר להניח, כי הגידול ביבוא הסחורות האזרחיות נובע מגידול ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה (אחד משניהם או שניהם גם יחד). גידול זה מהווה סיגנל חיובי לצמיחת המשק בעתיד.

בהתייחס לנתוני היצוא, שוב נתקלנו בתעלומה: על פי נתוני הלמ"ס, יצוא הסחורות והשירותים התכווץ ב- 2.5% בעוד באומדן השני דובר על גידול מתון של 3.4%. יתר על כן, יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק, עלה ב- 3.2%, לעומת 1.6% באומדן הקודם.

לפני שנים רבות (רבות מאד יש לומר), למדונו כי הערך המוסף של ענף היהלומים לצמיחת המשק הינו אפסי, עקב כך תהינו, הכיצד זה שקצב הגידול של היצוא ללא חברות ההזנק גבוה משל היצוא כולל חברות ההזנק, האם תרומתן שלילית ? בשונה מנתוני האומדן השני ? – אז זהו, שלא.

המשק צמח ברבעון הראשון של השנה בשיעור שנתי של 2.7%, אך צמיחת התמ"ג ללא תרומת חברות ההזנק הינה 1.6% בלבד, כך שלמעשה, תרומת חברות ההזנק לא רק שהיתה חיובית, היא אף היתה משמעותית.

אז שבנו ללמ"ס והקשנו בשאלת הפער והופתענו לגלות (כן, גם אנחנו לומדים דברים חדשים מידי פעם, זה מה שכיף במקצוע שלנו), כי תרומת ענף היהלומים לצמיחת המשק אינה אפסית (אם כי היא פוחתת, מאחר וחלק מהליטושים עובר לחו"ל). השינוי בסעיף היצוא נובע אף הוא מאומדן מחיר שהתעדכן. מחירי היצוא של היהלומים עודכנו כלפי מעלה, דבר שיצר קיטון בכמות, וגרר בעקבותיו גם את סך יצוא הסחורות והשירותים לערך שלילי.

אז מה למדנו ?

1. שיש להתייחס לשינויים רבעוניים במונחים שנתיים בזהירות, שכן המעבר מנתון רבעוני לנתון שנתי, מהווה ניפוח של השינוי הרבעוני.

2. שלעיתים השינוי בכמות נובע מעדכון מחירים. אם עדכון המחירים הינו כלפי מטה, אזי הכמות הנמדדת גבוהה יותר, והתרומה לצמיחת המשק גבוהה יותר, ולהפך, שכן התוצר נמדד בערכים ריאליים.

3. שהצריכה הפרטית, ההוצאה הממשלתית, וההשקעות בענפי המשק, רשמו שיפור בין האומדן השני לשלישי (האח הידד!!).

4. שגם המלאי גדל ברבעון הראשון, בעיקר מלאי בטחוני, אך גם גידול במלאי הדלק וגם גידול במלאי הנובע מרישום השקעות בחברות הזנק. לעומת זאת, במלאי של התעשייה, היהלומים, והחקלאות נרשם קיטון, נתון המהווה סיגנל חיובי לרבעון השני.

5. שליהלומים יש ערך מוסף לצמיחת המשק (אם כי פוחת).

6. שקצב הגידול של היבוא שלנו מהיר מידי, וכך חלק נכבד מהגידול בביקוש המקומי מופנה למעשה לצריכה של מוצרים ושירותים מחו"ל, דבר שמצמצם את קצב הצמיחה המקומי. אמנם ברבעון הראשון נרשם גידול בצריכה הפרטית (אפילו בצריכה הפרטית לנפש), בהוצאה הממשלתית ובהשקעות, וזו סיבה לשמוח, אלא שחלק נכבד מהביקוש הזה מופנה לחו"ל, על חשבון המוצרים והשירותים המקומיים.

בסה"כ, הנתונים לא כל כך גרועים, כפי שניתן היה להתרשם ממבט ראשון. ולאחר כל זאת נזכיר, כי הלמ"ס מבצעת מידי חודש אוגוסט את עדכון השנתון. זה גורר לא פעם עדכון של הנתונים ההיסטוריים