ועדת התביעות אישרה בשבוע שעבר הקמת קרן נוספת בסך של 61 מליון דולר לפיצוי בעלי נכסים ממזרח גרמניה, אשר אחרו כביכול את המועד להגשת התביעות שהיא עצמה קבעה.
ועדת התביעות נכנעה לביקורת ציבורית שהופנתה כלפיה בעקבות תביעה קבוצתית שהגישו יורשי נכסים ממזרח גרמניה בחודש שעבר נגד ועדת התביעות, בה הובעה ביקורת חריפה על התנהלות ועל פגיעתה בזכויות יורשי בעלי נכסים יהודים ממזרח גרמניה.
התביעה הוגשה ב-24 ביוני בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר בתביעה קבוצתית של חמישה יורשים, בעניין נכסים שנגזלו מיהודים בתקופת הנאצים. על פי התביעה, ועידת התביעות פוגעת בזכויות היורשים, תפסה נכסים ומסרבת להשיבם. לפי כתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א כנגד ועידת התביעות ה- Conference on Jewish Material Claims Against Germany, INC., באמצעות עוה"ד דור חזקיה ועמוס חכמון ממשרד עורכי הדין חזקיה – חכמון מתל-אביב, קיבלה ועידת התביעות פיצוי או השבה, בגין נכסי נדל"ן ועסקים בשטח מזרח גרמניה אשר נגזלו מיהודים בתקופת השלטון הנאצי, אך כיום מסרבת להעבירם או לשלם את תמורתם ליורשים החוקיים.
כמפורט בתביעה, עם איחוד גרמניה המזרחית והמערבית ונפילת חומת ברלין, בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, איפשרה ממשלת גרמניה המאוחדת לבעלי רכוש יהודי במזרח גרמניה, שהוחרם או נמכר בכפייה תחת המשטר הנאצי, לתבוע את השבת רכושם או פיצוי אם נמכר. ועידת התביעות הוגדרה כגוף שאמור היה לפעול לטובת בעלי הרכוש היהודי, ולנהל את קבלת הנכסים והשבת הכספים.
התובעים, יורשי עיזבונות משפחות ליכטנשטיין ואנגל, טוענים כי וועידת התביעות פועלת שלא כדין ובניגוד לכללי הצדק הטבעי, משלא איתרה אותם כבעלי הזכויות בנכסים שנגזלו, וכיום מסרבת לשלם להם את התמורה בעבור הנכסים שנגזלו. לפי הטענה, ועידת התביעות הטעתה את הציבור והשלטונות הגרמניים, והציגה את עצמה כמי שירשה את נכסי הבעלים המקוריים בעצמה. גם פעולות אלמנטריות לא נעשו על ידי הנתבעת ונציגיה, עד שעולה חשש כבד לחוסר תום לב הכרוך בכך. הועידה לא פעלה לאיתור היורשים ולא להשבת מה שגזלו הנאצים בתקופת השואה, ליורשי משפחות ליכטנשטיין ז"ל ואנגל ז"ל.
לפי התביעה, קיים חשש ממשי כי פעולות הנתבעת בוצעו בזדון ומתוך מניעים זרים. על פי התביעה, הנתבעת נוהגת, לאורך שנים, כמי שאינה חייבת דבר וחצי דבר לבעלים המקוריים או יורשיהם. את התשלומים שביצעה הוועידה בעבר היא עשתה במסגרת של "קרן רצון טוב" אשר הציגה עצמה, באופן מטעה, בפני היהודים שרכושם נגזל, כקרן הפועלת "לפנים משורת הדין" ומשלמת להם סכומים מבלי שהם זכאים לכך. בתביעה דורשים התובעים "להסיר את המסיכה" מהנתבעת ולעמוד על חובותיה והבסיס האמיתי להם, ובעיקר על הדרך הנפסדת שבה בחרה לנהל את פעילותה אל מול היהודים שנכסיהם נגזלו ויורשיהם.