מיטב: שבוע נוסף של מגמה חיובית הן בשוק הממשלתי והן באפיק הקונצרני. כפי הנראה, רווחי ההון בקרב איגרות החוב החזקות בעולם יצרו ביקוש לאג"ח הממשלתיות והמחירים האטרקטיביים החזירו את המשקיעים לאפיק הקונצרני.
בהשפעת דוח התעסוקה החלש לחודש יוני בארה"ב פתחה איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים את שבוע המסחר הנוכחי בעליות שערים (ירידה של התשואה לפדיון) התפתחות זו העניקה רוח גבית לאיגרות החוב הישראליות הארוכות. כך, כאשר התשואה לפדיון ב-UST ל-10 שנים פחתה ב-10 נ"ב, האיגרת השקלית 0122, רשמה ירידה של 11 נ"ב בשבוע המסחר האחרון (או רווח הון של 0.6%). גם האיגרת הצמודה, ה-5903, התנהלה בצורה דומה ורשמה רווח הון של 0.6%.
כפי הנראה, השפעת ההחרפה בסביבה הפיסקלית גם אם אינה נראית באמצעות הפסדי הון של איגרות החוב הארוכות, היא כל הנראה באה לידי ביטוי בדמות העלייה בפער התשואה שבין איגרת החוב הישראלית (ה-0122), למקבילה האמריקאית. הפער גדל לאחרונה 269 נ"ב, מ-260 נ"ב לאחרונה.
בזירת איגרות החוב הקצרות, פרוטוקול הבנק המרכזי מהישיבה המוניטרית האחרונה רק חיזק את ההערכה כי הריבית לחודש אוגוסט לא תשונה. התוצאה הייתה יציבות במחירי איגרות החוב השקליות.
גם בזירת האינפלציה לא חלו השבוע התפתחויות מיוחדות. אמנם, נירשם פיחות של 1.3% בשער השקל כנגד הדולר, אך מנגד הוזלה חבית הנפט בשיעור של 1.6% (במונחי דולר ארה"ב). שתי השפעות אלו קיזזו במידה רבה האחת את השנייה. כך, ציפיות האינפלציה לעשר שנים נותרו ללא שינוי ברמה של 2.44% ובציפיות לשנתיים נרשמה ירידה קלה מ-1.99% לכדי 1.96%.
באפיק הקונצרני נרשם שבוע חיובי נוסף, שני, שבו המדדים המובילים רושמים עליות מחירים, אם כי בשיעור צנוע מזה שנרשם בשבוע המסחר הקודם.
כך, בסיכום שבועי, התל-בונד 20 הוסיף 0.67% לערכו, התל-בונד 40 עלה ב-0.75% ומדד התל-בונד השקלי התייקר ב-0.79%. רווחי ההון הביאו לידי כך שהמרווח בין מדדי התל-בונד (הצמודים והשקלי) לאיגרות הממשלתיות המתאימות התכווצו במהלך השבוע בכ-5 נ"ב (תל בונד 20) עד 14 נ"ב בתל בונד השקלי.
אנו מאמינים כי שוק האג"ח הקונצרני עדיין מתמחר משבר קשה למדי ולכן להערכתנו יש לשמור על חשיפה לחברות שמחיריהן נפגעו מהאירוע המערכתי והן לא קשורות לתחום הסלולרי או לענפים רגישים אחרים.
המלצות השקעה: להערכתנו, שוק האג"ח צפוי להתאפיין בתקופה הקרובה בהיעדר מגמה ברורה, בכל האמור לריבית (במיוחד בהמשך לדבריו של הנגיד על הגדלת יעד הגירעון), תוך חשש מהתפתחויות באירופה ואיגרות החוב של קבוצות השליטה, אי לכך:
(1) כאמור, יש לנצל ירידות השערים להגברת החשיפה לאפיק הקונצרני, להוציא חברות שנמצאות בכותרות בצד השלילי. במיוחד, להעמיק החשיפה בחברות שמחיריהן נפגעו מהאירוע המערכתי והן לא קשורות לתחום הסלולרי או לענפים רגישים אחרים.
(2) באפיק הקונצרני, יש להתמקד במח"מ קצר עד כ-5 שנים.
(3) ישנה להערכתנו עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של ’+A’ וגם ’A’, במח"מ של 5-4 שנים. איגרות אלו משלבות לדעתנו בצורה הטובה ביותר בין תשואה לסיכון.
איגרות החוב הממשלתיות צפויות להתאפיין ביציבות בחלקים הקצרים על רקע צפי ליציבות בריבית ובמגמה שלילית בחלקים הארוכים על רקע הגדלת יעד הגירעון. על כן, יש להערכתנו לשמור על מח"מ של עד 4 שנים.
(4) ציפיות האינפלציה, הן גבוהות במעט מההערכה שלנו. עם זאת, מפאת ההחרפה בסביבה הפיסקלית נראה כי לא יתאפשר לבנות תקציב ל-2013 ללא העלאת מע"מ, כנראה בראשית השנה הבאה. על כן, אנו מעדיפים חשיפה גבוהה לחלק הצמוד.