לשכת המסחר ת"א והמרכז משיקה מהלך חקיקתי מהפכני: חוק יסוד, ראשון מסוגו בעולם, שישריין את זכויות המעסיקים. במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר בירושלים, יצאו בכירי המגזר העסקי בהתקפה חריפה על מגמת ההכבדות על המגזר העסקי ועל הרגולציה הבלתי פוסקת הפוגעת בעסקים ובמוטיבציה להמשיך לעשות עסקים בישראל. במסיבת העיתונאים השיק עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר את המהלך להעברת חוק יסוד זכויות המעסיק שישריין את זכויותיהם הבסיסיות של בעלי העסקים בארץ.
לין, מי שהוביל את חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק תקף בחריפות את מגמת החקיקה הבלתי פוסקת כנגד המגזר העסקי: "הכנסת נמצאת בבולמוס חקיקה נגד המגזר העסקי בלי אחריות מרכזית בלי שליטה מרכזית. הכנסת הפכה לאוייב המגזר העסקי ומעבירה חוקים כאילו היא אוייב המדינה". לדברי לין, השאלה המרכזית אינה אם הגרעון בתקציב יהיה 2.5% תוצר או 3% תוצר. הצמיחה כולה מותנית במוטיבציה לפתח עסקים קיימים וחדשים ולכן יש לעגן בחוק יסוד את זכויות המעסיקים המהווה למעשה חוק הגנה על מדינת ישראל כולה. לדבריו, המגזר העסקי אינו טייקונים אלא 375 אלף עסקים שהפדיון השנתי בהם אינו עולה על 1 מיליון ₪. "מאחורי כל עסק במגזר העסקי יש משפחה ובישראל לא פחות מ-2 מיליון איש קשורים בקשר ישיר למגזר העסקי. "דווקא תחת שלטונו של בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הפכה מדיניות הממשלה למדיניות של סוציאליזם קיצוני" אמר לין. "עוד לא מאוחר. נתניהו ושטייניץ צריכים לקוח את העיניים ולראות מה קורה בכלכלה הישראלית. אם לא תשתנה המגמה, הם יהיו אחראיים אישית לקריסתה".
לדברי לין, סוגית הנטל על המגזר העסקי באה לידי ביטוי בהכבדות המוטלות על המגזר במגוון תחומים לרבות: רגולציה סביבתית, הקמת רשתות רגולטוריות, חוקי עבודה, פליליזציה של תחום הניהול העסקי, דרישות מנהלתיות (דו"ח מע"מ מקוון לכל עסקה), חוקי הגנת הצרכן, רגולציה מאסיבית בשוק ההון ועוד.
על פי הצעת החוק שגיבשה לשכת המסחר ת"א והמרכז, למעסיק, ושכבר הועברה לעיונן של "קדימה", "ישראל ביתנו" ו"עצמאות" שמורה זכות הקניין הבלעדית בעסקו ובנכסיו ואין לפגוע בזכות הקניין שלו על ידי החלטה שיפוטית או בדרך של יצירת זכויות מעין קנייניות. כמו כן, החוק מקדם חופש חוזים על ידי איסור פגיעה בחופש ההתקשרות החוזית של המעסיק ואוסר על הטלת מיסוי רטרואקטיבי או תשלום רטרואקטיבי בגין רווחים שנצברו, או בגין פעילות עסקית שביצע המעסיק בעבר. מלבד אלו, החוק מקדם תחומים נוספים לרבות זכותו של המעסיק לקבוע בעצמו את מבנה התעסוקה בעסקו, אי כפיית יחסי עובד-מעסיק ותחימת ביצוע פעולות החורגות מתחום פעילותו העסקית של העסק למעט הוראות המפורשות בחוק, הנעשות משיקולי ביטחון המדינה.