סקירת מאקרו שבועית של עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות: לא ברור מה אמר שר האוצר לנציגי S&P בפגישתם השבוע, אבל זה כנראה היה מאוד משכנע. איך בדיוק קרה שבתום הפגישה במקום להביע חשש מהחריגות הנשנות בשנים האחרונות שיבחו האנליסטים של S&P את גמישותה של הממשלה ? כל זה קורה דווקא בעולם שבו מדינות שסובלות מגירעונות מבניים סופגות הורדות דירוג ואזהרות.
אלא שמזלנו כנראה שפר עלינו. לא שחלילה יובן מהדברים שאנחנו בעד הפחתת הדירוג. אבל אין ספק שמשימת ההסברה של שר האוצר למהלכים הכלכליים האחרונים הופכת להיות קשה ומסובכת. גם נתוני הגרעון של חודש יוני לא בדיוק מקלים את המלאכה. למעשה, דווקא נתוני ההכנסות ממיסים היו סבירים ואף עלו קלות על התחזיות המעודכנות. הציפיות היו להכנסות חודשיות ממיסים של 16.2 מיליארד ש"ח, כאשר בפועל הן עמדו על 16.4. סביר לחלוטין. אלא שצד ההוצאות היה בעייתי ביותר. ההוצאות ביוני עמדו על 20.7 מיליארד ₪, 14.3%(!!!) יותר מהתקופה המקבילה אשתקד, כאשר מתחילת השנה, הוצאות הממשלה תפחו ב 7.5% יותר מהשנה שעברה, שהם 2.6% יותר מהתכנון המקורי שנקבע לפי כלל ההוצאה.
אם כך, חלק ניכר מהגרעון אינו נובע רק מכך שההכנסות ממיסים ירדו, כי אם גם בשל העובדה שהממשלה מוציאה הרבה יותר ממה שתכננה. את זה יהיה קשה להסביר ל S&P ולחברות הדירוג האחרות.
אלא שזה לא נגמר בזה. אם עד עכשיו דעתנו נחה מכך שלפחות צד ההכנסות (המעודכן) עומד בתחזיות, הרי שהכותרות בעיתונות מהימים האחרונים מעלות את החשש שגם צד ההכנסות עומד להיפגע. מהפרסומים עולה שבחודש יוני התעצמה המגמה של ירידה בפדיון בקניונים, כאשר בחלקם נרשמה ירידה חדה ביותר שבחלק מהמקומות הגיעה לשיעורים של 23% (קניון הזהב) ו 13% (רמת אביב).
במקביל לנתוני הפדיון בקניונים, עולה כי מגזר האופנה (עם כל ההסתייגות לגבי יכולתו של הענף הספציפי הזה יכול לייצג מגמות צריכה) סובל מירידה חדה בהכנסותיו שגרמה לאחד המנהלים בענף לתאר את המצב הנוכחי כ"מיתון". מכך עולה חשש אמיתי לגבי ההכנסות ממיסים בחודשים הקרובים, מה שעלול להגדיל את הפער שבין הכנסות להוצאות בחודשים הקרובים. נזכיר כי תחזיות הצמיחה הרשמיות של בנק ישראל עומדות על 3.1% ב 2012 ו 3.4% בשנה הבאה. לאור הנתונים לעיל, לא נתפלא אם אלו ישתנו שוב בזמן הקרוב.
נא לא להיבהל, מאחר ודווקא מצב משברי יכול לסייע בידיו של שר האוצר להעביר ביתר קלות גזירות וקיצוצים נוספים על מנת לעמוד ביעד הגרעון החדש. סביר להניח שהעלאה נוספת של יעד הגרעון אינה ריאלית. עכשיו הכול תלוי בפרטים. נרצה לראות אלו מיסים יועלו ואיזה פטורים יבוטלו וכהנה וכהנה. תוכנית קיצוצים ומיסים ריאלית עשויה להתקבל בחיוב על ידי השוק. במקביל, נתוני הפדיון החלשים מרחיקים לעת עתה את החשש מהעלאת ריבית. בהנחה שתקציב 2013 יהיה מעשי, אז גם בנק ישראל יוכל לחיות עם ההעלאה של יעד הגרעון. אנו מתקשים לראות מצב שבו בנק ישראל מעלה את הריבית בהינתן התמתנות חדה יחסית בפעילות הכלכלית. ואת זה יבינו גם נציגי S&P. נקווה. עד שנקבל מידע ברור יותר לגבי תקציב 2013, אנו נותרים במח"מ של כשלוש וחצי שנים בתיק השקלי, ומח"מ של כחמש וחצי שנים בתיק הצמוד.
עולם הבנקאות העולמי – מה שהיה, לא יהיה יותר: לאחר ש JP MORGAN הדהים עם ההפסד (שעד עכשיו לא ידוע מה היקפו הסופי), נדהמנו עוד יותר לגלות את השערורייה החדשה בעולם הבנקאות, עת התברר שסוחרים בברקליס קבעו שערי ליבור פיקטיביים כדי ל"שפר" את רווחיות החשבונות אותם הם ניהלו.
אם הסאגה של JPM מהווה לדעתנו את תחילת הסוף של הבנקאות החדשה שבה חלק מהבנקים בעולם הפכו להיות גם קרנות גידור, הרי שברקליס במעשיו רק יזרז את הרגולטורים בעולם לפעול כנגד הבנקים. לאחר שנראה היה שהבנקים הפנימו את הלקחים מהמשבר של 2008, ימתנו את פעילותם הספקולטיבית ויקטינו את הסיכון, מתברר שלא כך. ואם זה לא כך, אז הרגולטור ייכנס לפעולה. הווה אומר, בסופו של תהליך, הבנקים ייאלצו לשוב לבנקאות המסורתית שכוללת פעילות של פיקדונות, הלוואות וכו’. במקביל, הם ייאלצו להפסיק כל פעילות שתהיה כבעלת פוטנציאל הרסני. CD, MBS ודומיהן אאוט. פקדונות אין.