מחלקת המחקר של FXCM ישראל: האירוע המרכזי היום יהיה החלטת הריבית של הבנק של אירופה, ה-ECB. כצעד משלים להחלטות שהתקבלו בפסגת האיחוד האירופי בסוף השבוע שעבר, הבנק של אירופה צפוי להוריד היום את הריבית ברבע אחוז, לרמת שפל של 0.75%. הירידה באינפלציה וההרעה הכלכלית המתמשכת, שמתבטאת בכל הפרמטרים הכלכליים, לא מותירים לבנק ברירה אלא לבצע הקלה נוספת. ואולם, בסופו של דבר הפחתת ריבית אינה צעד כל כך משמעותי בנסיבות הנוכחיות ואינה נוגעת באופן ישיר במשבר החוב. בשווקים מצפים לצעדים אגרסיביים הרבה יותר של הבנק בהתמודדות במשבר, כגון הרחבה כמותית בדמות רכישת אג"ח או הזרמה מחודשת של נזילות לשווקים בהמשך לתוכנית ה-LTRO. אם הבנק יסתפק היום בהפחתת ריבית בלבד ולא יודיע או ירמוז על נכונותו לבצע צעדים מרחיבים נוספים, הדבר צפוי להתקבל באכזבה בשוק ולהחליש את האירו ואת המניות.
למרות עליות השערים שראינו השבוע, האופטימיות בשווקים הינה "אופטימיות של משבר". כלומר, לא שיפור בנתונים כלכליים הוא שמזין את עליות השערים, אלא אך ורק הצפי שלנוכח המצב הגרוע קובעי ההחלטות, והבנקים המרכזיים, יבצעו צעדים מרחיבים נוספים שיזרימו כסף לשווקים. כך למשל, בשווקים ממתינים כי לאור ההרעה בנתונים הכלכליים הבנק של סין יפחית בימים הקרובים את דרישות הביטחונות מהבנקים במדינה, וזאת כדי לעודד את מתן ההלוואות ולהמריץ את הכלכלה. וכמו כן, מחר צפוי להתפרסם בארצות הברית דוח התעסוקה. על פי ההערכות הדוח צפוי להצביע על תוספת של 90 אלף משרות בלבד בחודש יוני. נתוני תעסוקה ירודים שכאלה רק ילבו את הספקולציות כי הבנק הפדרלי יודיע בקרוב על צעדים מרחיבים נוספים. אם הבנקים המרכזיים וקובעי ההחלטות לא "יספקו את הסחורה" ויתנו לשוק את מבוקשו, עליות השערים שראינו בימים האחרונים צפויות להתפוגג כלא היו.
הדולר-שקל נע השבוע באופן תזזיתי בתוך טווח מחיר רחב שבין 3.895 ל-3.939. חוסר החלטיות זו במסחר ממשיכה להמחיש את חולשתו היחסית של השקל בהשוואה ליתר המטבעות המרכזיים בעולם.
אף על פי כן, לאור הצפי לשיפור בסנטימנט בעקבות הפעולות של הבנקים המרכזיים, אנו צופים כרגע את המשך התחזקות השקל והירידה של הצמד מטה. ירידה מתחת לרמת התמיכה ב-3.91 תוביל את הצמד מייד ל-3.90 ולאחר מכן לעבר היעד ב-3.8830.
הדולר-שקל ממשיך לנוע בקורלציה למגמות של הדולר בעולם, ואולם חולשתו היחסית של השקל ממשיכה להיות בולטת. כל מהלך שהיה אמור לחזק את השקל מקבל פרופורציות מתונות. מנגד, כל מהלך שאמור לחזק את דולר, מזניק את הצמד בחוזקה מעלה ביתר שאת. פער זה אינו מבשר טובות עבור השקל בטווח הארוך, ועבור הכלכלה הישראלית.
אין מנוס מלהסיק שה"זרים", והמשקיעים המקומיים הכבדים בנכס זה, החליפו כנראה דעה על השקל. הפרשי הריבית המצטמצמים בין הדולר לבין השקל (לאחר הפחתת הריבית של בנק ישראל, שייתכן כי אינה האחרונה בסדרה) כבר אינם מצדיקים את הסיכונים הנובעים מההתדרדרות במדיניות הכלכלית ואי הוודאות הגיאופוליטית.