כלל תעשיות ביוטכנולוגיה (ת"א: כללבי) מתכבדת להודיע, כי ביום 1 ביולי 2012 הודיעה לה אנדרומדה ביוטק בע"מ (מוחזקת בכ – 84%), כי התקבלו תוצאות סופיות של ניסוי Phase III.

 

ראובן קרופיק, מנכ"ל כלל תעשיות ביוטכנולוגיה: "התוצאות המעודדות מאוד של הניסוי, בנוסף על הכרת DiaPep277 כתרופת יתום וההתקדמות המשמעותית של השלמת הניסוי המאמת, הופכים את אנדרומדה להישג מרשים וראשוני בתחום הסוכרת ולהזדמנות עסקית משמעותית עבור בעלי מניותיה".

 

שלמה דגן, מנכ"ל אנדרומדה: "התוצאות הסופיות של הניסוי מראות, מעבר להשגת היעד העיקרי, על אפקט קליני וטיפולי במגוון רחב של פרמטרים משמעותיים, הישג ללא תקדים במאמצים בתעשייה זו עד כה המעורר כבר עתה תהודה בינלאומית. אנדרומדה תגביר את מאמציה להתמודד עם האתגרים שעוד נותרו בדרך להשגת התרופה".

 

הניסוי היה אקראי, מבוקר, כפול סמיות ורב מרכזי. הניסוי כלל 457 חולים בגילאי 16-45, שאובחנו בסמוך לתחילת הטיפול כחולי סוכרת מסוג 1. הניסוי נערך בכ-40 מרכזים רפואיים באירופה, בישראל ובדרום אפריקה. החולים בניסוי שובצו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת הטיפול לה ניתנה התרופה באמצעות זריקה תת עורית אחת לשלושה חודשים, במשך שנתיים, וקבוצת ביקורת שטופלה בפלסבו באופן זהה. בנוסף, כל החולים טופלו באינסולין בהתאם לרמות הגלוקוז בדם.

 

כיעד הניסוי העיקרי (primary end point), נבדק כושר הפרשת אינסולין על ידי הלבלב באמצעות מדידת רמת ה-C-peptide לאחר גירוי בגלוקגון. ניתוח הנתונים העלה כי חולים שטופלו בתרופה למשך שנה לפחות, שמרו על יכולת טובה יותר של הלבלב להפריש אינסולין באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת, הפרש יחסי של 23.4% (p<0.05).

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 6
    אז למה עלתה רק באחוז?

    למה עלתה רק באחוז,

    • אבנר 11
    • 02/07/2012 20:24
  • 5
    בקטנה מהבנתי השטחית גם כן

    אכן מדובר בתרופה המיועדת לחולים בשלב ראשוני של המחלה כאשר לגוף עדיין ישנם תאים המייצרים אינסולין, לכן מראש הניסוי פנה לאותם חולים (מצטער שלא יכול להבא קישור מאתר ה-clinicaltrials.gov, משום מה הוא לא עולה לי). הקריטריון לניסוי הוא בעיקר באמצעות מדד ה- c peptide אשר בודק את כושר הייצור העצמי של האינסולין (וזה גם יעד הניסוי העיקרי, כפי שמצויין). גם הניסוי של קמהדע באמצעות שימוש בחלבון ה-AAT מיועד לחולים אשר התגלו מוקדם יחסית ועדיין בעלי כושר ייצור עצמי של אינסולין (ואגב, ניסוי דומה נערך בארה"ב על ידי חברת Omni Bio). קצת לגבי התוצאות (רק להערכתי כמובן) - כמובן שמדובר בהצלחה לחברה מאחר ושאר החברות שהיו בשלב מתקדם שכזה בשנים האחרונות נכשלו בניסוי וכיום אנדרומדה היא היחידה בשלב 3. כמובן שהמעקב ארוך הטווח מעניין אותי האם אכן יצליחו בשימור הייצור העצמי של האינסולין מאחר ובמקרים רבים, לאחר גילוי מוקדם של הסוכרת, עדיין ישנה תקופה ואפילו לא קצרה לעיתים, תקופה הנקראת "ירח דבש", במהלכה הגוף מייצר אינסולין עצמאית ומאחר וכך, ישנם אפילו מצבי היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוך) בלתי מוסברות מאחר וכמובן ממשיכים להחדיר לגוף אינסולין חיצוני, בין אם בזריקה ובין אם באמצעות משאבה. לגבי רמת ההמוגלובין המסוכרר (Hb1Ac) אשר מודד את רמות הסוכר הממוצעות בגוף במשך כשלושה חודשים (למרות שלתקופות הקרובות יותר לביצוע הבדיקה יש השפעה הרבה יותר גבוהה על התוצאה), בדיווח נאמר שחלק גדול יותר מהמטופלים שמר על רמה נמוכה מ-7%, לטעמי, מדובר ביעד לא שאפתני ואצוי להגיע לרמות נמוכות יותר, בוודאי שלא על חשבון אירועי ההיפוגליקמיה. אמנם ה-ADA ממליץ (משנת 2006, לא זכור לי עדכון) למבוגרים על 7% כגבול עליון, אך כאמור מדובר בגבול עליון וללא קצפה תחתונה, ככל שהתוצאה נמוכה יותר כך הסיכון לסיבוכים עתידיים נמוך יותר. לגבי התוצאות, אני מניח שבזמן ביקורת במהלך הניסוי יותר קל לשמור על האיזון מאחר וככל הנראה נעשות בדיקות בתדירות תכופה יותר, הקפדה של המטופל עצמו וכו' ולכן מעניין לראות את האיזון לאחר סיום הניסוי. לגבי נקודה 7 בדיווח, אשר מתקשרת קצת לנקודה 1, נעשה בחלק מהמשתתפים ניטור סוכר במד סוכר רציף כזה המודד את הסוכר בגוף באופן רציף, מן הסתם, האיזון ומקרי ההיפוגליקמיה אצל משתתפים אלו יהיה טוב יותר מאחר ומד הסוכר נותן התראות לגבי עלייה/ירידה צפוייה ברמות הסוכר וקל יותר לאזן את הסוכר ולמנוע מצבי היפוגליקמיה. לגבי נקודה 2 בדיווח, מראה כי השימוש בתרופה משמר טוב יותר את רמת ה- c peptide, לא יודע איך בסטטיסטיקות 20% נחשב כך שאני לא יכול להתייחס. נקודה 3 מראה כי השימוש בתרופה בנוסף לשימור טוב יותר של ה- c peptide גם גרם לכמות אינסולין חיצונית נמוכה יותר, עובדה זו מעודדת מאחר ומראה כי הגוף אכן מייצר עצמאית אינסולין ולא נזקק לתוספת חיצונית. נקודה 4 לגבי קצב האירועים ההיפוגליקמיים, מעודד והגיוני מאחר ושימוש נמוך יותר באינסולין חיצוני מונע את ירידות הסוכר אך עדיין 55 ו-83 מקרי היפוגליקמיה בחודש הם כמות לא מבוטלת (מעניין אותי לדעת את רמות הסוכר והירידה ב-% באותם מקרים ומהי ההגדרה בניסוי להיפוגליקמיה). נקודות 5 ו-6 מתקשרות לרמות האיזון והאינסולין הנדרש ומהוות השלמה לשאר הנתונים. מן הסתם, הפסקה המופיעה בסוף הדיווח :"בנוסף, מניתוחים שונים שנעשו, עולה כי התוצאות מדגימות את הנחות היסוד המוקדמות של הניסוי, לפיהן חולים אשר מטופלים סמוך למועד האבחנה ולהם רמה גבוהה יחסית של C-peptide (כפי שמתבטא בצריכת אינסולין נמוכה), שמרו בסוף הניסוי על רמות גבוהות יותר של הפרשת אינסולין. מכאן, שטיפול מוקדם ככל האפשר עשוי להועיל לחולים באופן משמעותי בשמירה על האיזון הסוכרתי" הינה פסקה הגיונית ואומרת שככל שהגילוי מוקדם יותר, כך רמת ה- c peptide יכולה להישמר לזמן רב יותר מאחר ומלכתחילה הינה ברמה גבוהה יותר ועיכוב הרס התאים משמר את כושר הייצור העצמי של האינסולין טוב יותר. כמובן שמדובר בבשורות מעודדות לסוכרתיים חדשים בזמן הגילוי אך לא לסוכרתיים ותיקים מאחר ולהם כבר לא קיים כושר ייצור עצמי של אינסולין (כמובן שבקונסטלציה מסויימת זה יכול לעזור בעתיד אם ימצאו דרך להשתלת תאי לבלב, מאחר ועדיין לא ידוע הגורם שגורם להתפרצות האוטואימונית, יתכן וגם לאחר ההשתלה הגוף שוב יתקוף את עצמו אך אז יהיה ניתן להשתמש בתקופה לעיכוב אך עוד חזון למועד). מקווה שהובנתי, יום טוב
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • nayuval
    • 02/07/2012 11:51
  • 4
    תודה רבה

    זה די מחזק את מה שחשבתי. כל זמן שיש לי תאי בתא, התרופה תעזור לשמר אותם ותפסיק את ההרס. מה קורה אם הלבלב שלי נמצא ב 25% תפוקה? האם במקרה כזה אאלץ להמשיך לסייע לו באינסולין חיצוני? (שאלתי במרפאת הסוכרת, לטענתם אין להם מידע) ג.נ - כל שיפור במצב הקיים הוא ברכה. כרגע בין מדידת הסוכר להזרקות, אני עומד על 11 דקירות ביום. מנצח כל נרקומן בהליכה. אגב, לפי קצב הדיבור של הרופא, יש מצב שהוא בהיפר בזמן התכנית.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • אופטימוס
    • 02/07/2012 11:46
  • 2
    שאלה למכירים את התרופה

    מהבנתי השטחית מדובר בתרופה לחולים שהלבלב שלהם פעל חלקית (שלב ההני-מון). אשמח ליותר פרטים ממי שמבין.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • אופטימוס
    • 02/07/2012 10:55