אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: אתם לא באמת מצפים שראשי מדינות אירופה יגיעו היום לפסגה מבלי אינסוף התייעצויות והסכמות של הצוותים המקצועיים בכל מדינה עוד קודם. אם כך, אתם לא באמת מצפים שתהיה שם איזושהי הפתעה. למרות שהתקשורת וודאי תדרש להוציא לפחות כמה כותרות. השווקים כבר נפלו בשבוע וחצי האחרונים לאחר שהבינו שגרמניה תתנגד לאירובונס’ (ראו הרחבה), לפני כן הם עלו כשתחיל להתברר שיקודם בפסגה איחוד בנקאי באירופה (ראו הרחבה), גם הכוונה לקדם יסודות לאיחוד תקציב לא יהיה מפתיע (ראו הרחבה). הפסגה היא בעיקרה חותמת ואישור לדברים צפויים.
אנו מעריכים כי לא ניתן יהיה להתקדם בהבראת האיחוד ללא צעדים מקבילים בארבעת החזיתות:
1. איחוד בנקאי
2. איחוד רפורמות
3. איחוד תקציבי
4. איחוד פוליטי
שכן, כדי שמדינות האיחוד יסכימו להיות ערבות לבנקים אחת של השניה הן יהיו חייבות לדרוש איחוד תקציבי, אחרת הסיכון הבנקאי יהפוך לסיכון הממשלתי (ראו הרחבה), כדי להשיג איחוד תקציבי הן יהיו חייבות איחוד רפורמות, אחרת גם הן לא ישתלטו על התגלגלות הגרעונות, ובשביל איחוד רפורמות הן יהיו חייבות גם איחוד פוליטי, אחרת איך יעבירו את הרפורמות? נכון שנראה לכם שזה על גבול הבלתי אפשרי, אבל זה לא יהיה המהלך הכי קשה בהיסטוריה, זה לא שיש להם אלטרנטיבות טובות יותר, אך היא תקח זמן. בינתיים אנחנו שומעים כלכלנים ופרשנים ממשיכים להתלבט בשאלה אם גרמניה תסכים או לא לאירובונס’, ראש ממשלת איטליה, מונטי, אף הגדיל לעשות כשאמר שהוא תומך ברעיון! בטח שהוא יתמוך, למה זה יוצא מהכיס של אבא שלו? היחידה שיש לה זכות להתבטא בנושא היא גרמניה, שכבר לא יודעת איך להגיד שהיא מתנגדת. לפני יומיים נשבר כבר למרקל שלא מקשיבים לה והיא צרחה שאירובונדס’ יהיו רק "על גופתה המתה". - אא, אז כן יש סיכוי!!! מה אתם פסיכים?
אם גרמניה מתנגדת לאירובונס’ בואו נקרא לזה בשם אחר, נגיד – ביטוח פקדונות: מרקל צודקת שהיא מפחדת מאירובונדס’, כלי שעשוי אומנם לעצור לעת עתה את המשבר באירופה, אך יעביר את הסיכון הגדול יותר על כתפיה של גרמניה. הפחד של גרמניה הוא שאירובונדס’ יפתו מדינות כמו יוון או ספרד לשמר את התנאים של המגזר הציבורי, מדיניות שבסופה רק תאפשר לבור החובות להעמיק. מנקודת מבט גרמנית התפתחות כזאת תהיה האסון הגדול ביותר האפשרי. למעשה, גם צעדים צנועים יותר שינסו להבטיח יציבות, כגון ביטוח פיקדונות משותפים באיחוד, יווצרו לה את אותה בעיה. אז ממשלות ינפיקו אג"ח ימכרו אותו לבנקים שלהם, יממנו את הפעילות הציבורית וכשהכסף לא יחזור והבנקים יעמדו ליפול מדינות האיחוד יאלצו לחלץ אותם.
מתי הכי טוב לקנות או למכור דירה בישראל: משתנים רבים משפיעים על מחירי הדירות, כגון סביבת ריבית, צמיחה, הפשרת קרקעות, השפעות רגולטוריות ושינויים דמוגרפיים. אך אחד הנושאים המעניינים והבעייתים הוא העונתיות בשוק הנדל"ן. כלומר, האם באמת המחירים מושפעים גם מעונות השנה? מחקרים בעולם מצאו מקרים שבהם קיימת עונתיות מסויימת שקשורה למשל לקושי הפיזי במעבר דירה בחורף, חוסר רצון לעבור דירה באמצע שנת הלימודים, שיקולי מס ועוד גורמים שפוגעים בנזילות של השוק ולוחצים לעונתיות. אם אכן קיימת עונתיות בין עונות השנה, אפשר אולי לחשוב על עסקה שבה נקנה דירה בחורף, נשכיר אותה לכמה חודשים, ונמכור אותה בחודשי הקיץ היקרים, אסטרטגיה שתסגור בשלב מסויים את העונתיות ותבטל אותה. אלא שכמו שאתם יודעים, ישנן עלויות עסקה גדולות ברכישת ומכירת בתים ובנוסף, "סוחרי יום בבתים?", זה הזוי! מדובר בסיכון עצום. ניסינו לעשות בדיקה פשוטה על ממוצע שינויי המחירים בכל רבעון מאז שנת 1986, בכל אזור בארץ (לאחר שנות האינפלציה הגדולה). אם אכן מדובר בעונתיות ולא בהבדלים מקריים, מצאנו שחודשי הסתיו (אוק’ עד דצמבר) היו החודשים עם העליות המחירים המתונות ביותר (ולעיתים אף שליליות), בעוד עליות המחירים החדות ביותר הגיעו בתקופות שונות בין חלקי הארץ, כשבמרכז הן הגיעו בחודשי הקיץ (יולי-ספטמבר).