הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי: מאז ראשית 2012, ירדו ריביות הבנקים המרכזיים ב- 11 מדינות שונות ובהן ברזיל, אשר הורידה בחודש אפריל את הריבית בשיעור חד של 0.75 נקודות אחוז ל- 9%, הודו שהורידה את הריבית באותו חודש ב- 0.5 נקודות אחוז ל- 8% וכן אוסטרליה וסין אשר הורידו לאחרונה את הריבית בהן בכ- 0.2 – 0.25 נקודות אחוז ל- 3.5% ו- 6.3% בהתאמה. כמו בישראל, גם במדינות מפותחות ומתפתחות אחרות, הורידו הבנקים המרכזיים את הריבית על רקע העלייה במידת אי הודאות בנוגע למשבר החובות באיחוד האירופי, כאשר העצמה והדחיפות של הורדות הריבית הושפעה מתנאי המקרו המקומיים, סביבת האינפלציה המקומית ומידת החשיפה של כל מדינה לסחר העולמי, למדינות האיחוד האירופי ובפרט למדינות הפריפריה באיחוד האירופי.
בישראל, ניכר כי בנק ישראל השהה את הורדת הריבית, עד שהתקבלו סימנים להתמתנות של ממש בסביבת האינפלציה, כאשר התמתנות זו נבעה גם מגורמים מקומיים, ולא רק מגורמים חיצוניים ואשר עשויים להשתנות לאו דווקא על רקע של שינוי בביקושים (כגון מחירי הדלק והחשמל ועוד).
בחלק מהמדינות העלה הבנק המרכזי את הריבית. כך למשל בפולין עלתה הריבית לחודש מאי ב- 0.25 נקודות אחוז. זאת, בעיקר מאחר וסביבת האינפלציה בפולין אינה צפויה, על פי הערכות הבנק המרכזי של פולין, לרדת מתחת לגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1.5-3.5%) עד 2013. לצד זאת, גם התמתנות של הפעילות הכלכלית מתונה יחסית לעת עתה.
מנגד, בארה"ב, בה הריבית אפסית, והפד נדרש להפעיל כלי מדיניות נוספים כדי להשפיע על הריביות במשק, החליטה הועדה המוניטארית ב- 20 ליוני, להאריך את התוכנית הנקראת Operation Twist, שמטרתה לייצר תנאים נוחים יותר, עבור הסקטור העסקי, לגיוס או לקיחת אשראי לטווח בינוני וארוך, זאת באמצעות שיטוח עקום התשואות. הפד צפוי, לרכוש אג"ח לטווח של 6 – 30 שנה ולהחליפם באג"ח לטווחים קצרים יותר של 3 שנים או פחות.
לסיום נציין, כי דווקא בגוש האירו, המצוי בלב הסערה, בולטת אי הורדת הריבית. גם במקרה זה, נראה שלא השיקולים הכלכליים, אלא שיקולים פוליטיים, ובעיות בניהול המוניטארי והפיסקאלי של מדינות הגוש, הם שמשפיעים על החלטות הריבית בו.