השר יובל שטייניץ פתח את "כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה". הכנס מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתקיים השנה במלון רויאל רימונים שבים המלח, בשיתוף המסלול האקדמי המכללה למינהל שבראשל"צ.
"זהו כנס קיסריה ה-20, הכנס הכלכלי הכי חשוב ורציני במדינת ישראל. ב-2009 היינו בשיאו של המשבר הכלכלי, עם השפעות מאוד קשות על ישראל, עם אבטלה שעלתה בקצב מהיר, צמיחה שלילית, ירידה בייצוא – והנה אנחנו כאן, המצב הכלכלי טוב יותר משנראה בתחילת 2009 אבל האיומים עדיין קיימים. טוב שיש כנס אחד במדינת ישראל שמוקדש למקרו כלכלה, יישר כוח למכון לדמוקרטיה, שהוא במידה רבה הפך את עצמו בכנס הזה למכון לכלכלה".
פרופ’ איתן ששינסקי: "נושא הפנסיה בכל הרבדים שלו הוא נושא שמעסיק את העולם כולו, ואני אגע בדברים מסוימים שאפשר ללמוד מהרפורמות שעשו במערכות הפנסיוניות – החל מהרובד הציבורי וכלה בקרנות הפנסיה הפרטיות. אולי נתחיל במשפט אחד או שניים על התהליכים ארוכי הטווח – בעצם הנושא הפנסיוני, למעט הנושא הפיננסי שמסיק את העולם מאז 2008, הנושא מספר אחת הוא הנושא הפנסיוני. שני תהליכים ארוכי טווח בכל העולם וגם אצלנו – העלייה בתוחלת החיים, כלל האצבע שאני נוהג לחשוב עליו הוא עלייה של שנה אחת כל עשר שנים – תוחלת החיים הרלוונטית לפנסיות היא התוחלת המותנית, אנשים שהגיעו לגיל 65 או 67 – וכאן ישנה עלייה מאוד דרמטית בעיקר בגילים המאוד מבוגרים. המדיקייר האמריקאי מוציא מחצית מהתקציב שלו על שלוש שנות החיים האחרונות.
"הסביבה המקרו כלכלית – הירידה בשערי התשואה. ולא ניתן להעלות על הדעת שיהיה שינוי מאוד דרמטי בתקופה הקרובה, אבל ברור שאנחנו חיים בעולם אחר מבחינת שיורי התשואה, ולזה תהיה השפעה דרמטית על הפנסיה שניתן לספק בהכנסות נתונות. בארץ בתהליך שהחל בשנות השמונים והתשעים – מעבר ממערכת מוגדרת זכויות למערכת מוגדרת הפקדות. התשואה מוכתבת במידה רבה על ידי השוק. תהליכים שקרו- ב-95, סגירת קרנות הפנסיה הוותיקות בפני מצטרפים חדשים, 97 – סגירת הפנסיה התקציבית בפני מצטרפים חדשים. ב-2004 – העלאה הדרגתית של גיל הפרישה.ב-2005 – ועדת בכר, מכירת קופות הגמל ב-2008 – צו הרחבה לפנסיית חובה... תיקון מס’ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.ב- 2008.
"לא עסקנו בעמלות, עסקנו באופן ההקצאה של אגרות חוב מיועדות, בחיסכון כספי מותאם לגיל, בעצם מבנה של תיק נכסים מותנה גיל. תפקידם הכפול של פיצויי פיטורים. אתם תראו שלפיצויי הפיטורים יש השפעה דרמטית על היקף הקצבאות.
"לא רצינו להציע הצעות דרמטיות שהסיכוי שלהן להתקבל הוא אפסי, ניסינו לשמר את היקף ההוצאה הממשלתית על אגרות חוב מיועדות. [הציג את החלופות שגיבש הצוות]. כל אלה היו בסימולציות שניסו לשמור את ההיקף הכולל של הקצאת התקציב. חברי הוועדה לא הגיעו להסכמה לגבי החלופה המועדפת. זה המקרה הקלאסי של מה שכלכלכנים יכולים לעשות זה לפרוש את האלטרנטיבות, הגדלת היקף אגרות החוב על חשבון התשואה משפרת את מצב החוסכים.
"בצ’ילה, כשהפריטו ב-1981 את קרנות הפנסיה, קיוו שתיווצר תחרות – התוצאות מאוד מאכזבות בנושא הזה. ולכן צ’ילה הזדקקה לאמצעים אחרים כדי להגביר את התחרות. המוביליות בין הקרנות השונות הייתה מאוד נמוכה, אין סיבה שבישראל זה יהיה אחרת.
"המודל החכ"ם מקטין את רמת הסיכון – חברי הצוות תומכים בהנחת המודל החכ"ם בישראל- הנתון של פיצויי פיטורין – הכללת פיצויים מעלה את הקצבה ב-50%. היום מי שמושך את כספי הפיצויים הם בעיקר בעלי ההכנסות הנמוכות. האחרים מושכים כמה שניתן במסגרת ההקלות במס, ומשאירים את היתר".