פסגות בסקירת מצב על אירופה: בסוף השבוע האחרון נפגשו מרקל, מונטי, הולנד וראחוי ברומא וניסו להגיע להסכמות כהכנה לוועידת האיחוד האירופי שתתקיים בסוף השבוע בבריסל. מה שנשמע כהתחלה של בדיחה אכן הסתיים בגיחוך קל כשההחלטה היחידה שמנהיגי ארבע המדינות הגדולות בגוש האירו הצליחו להסכים עליה היא קידום של תוכנית בהיקף של 130 מיליארד אירו (1% מהתמ"ג של הגוש) שתתמקד בעידוד הצמיחה. באמת יפה מצדם של מונטי וראחוי להסכים לתמוך במדיניות מרחיבה במקום ההתעסקות המעיקה הזו בצעדי צנע. את השאלה מאיפה בדיוק יביאו 130 מיליארד אירו? נמנעו העיתונאים באירופה מלשאול. באופן לא מפתיע, גם השווקים.
ממסמך שפרסמה ממשלת יוון החדשה עולה כי יוון מתכוונת לבקש מהאיחוד האירופי לדחות את ההגעה ליעדים הפיסקאליים שהוכתבו לה בשנתיים. בין ההצעות של ממשלת יוון לצעדים המקלים: הקטנת מספר המשרות הממשלתיות שצריך לקצץ, צמצום בתקציבים הממשלתיים במקום בקרנות הפנסיה, הקלות מס למסעדות, בתי קפה וחקלאים, העלאת מדרגת המס התחתונה, ביטול הורדת שכר המינימום והארכה של תופת הזכאות לדמי אבטלה. במילים אחרות, היוונים עובדים בשיטת "מצליח". הם יבקשו מהאירופאים להקל עליהם בכל הסעיפים האפשריים ויקוו למצב רוח נדיב במיוחד של הגרמנים.
ה-ECB הודיע כי יקבל בטחונות בדירוגים נמוכים תמורת הלוואות לבנקים המסחריים. מטרת הצעד היא לאפשר לבנקים באירופה ובעיקר בספרד לקבל יותר נזילות תמורת ניירות שקודם לא יכלו לשמש ערבויות. קבלת הערבויות בדירוגים הנמוכים תהיה מותנית ב"תספורת" בשיעורים שנקבעו מראש (למשל אג"ח מגובה נדל"ן מסחרי בדירוג BBB- יתקבל עם "תספורת" של 32%) על ערכן של הערבויות כך שה-ECB לוקח על עצמו רק חלק מהסיכון תמורת הנזלה נוספת של המערכת הבנקאית.
אירופה – לאן הולכים מכאן? באופן טבעי, עיני המשקיעים בעולם כולו מכוונות לוועידה בסוף השבוע בבריסל. אם לשפוט לפי הירידה בתשואות האג"ח של ספרד (תשואה ל-10 שנים ירדה בשבוע האחרון מ-7.2% ל-6.5%) הרי שהמשקיעים מצפים לאחת משתי אלטרנטיבות (או לשתיהן):
תוכנית רכישות אג"ח בהיקף גדול- רכישות האג"ח עשויות להתבצע דרך ה-ECB שידפיס כסף למטרה זו או דרך קרנות הסיוע. האלטרנטיבה השנייה נראית לנו פחות נכונה שכן היקף הקרנות מוגבל ולכן רכישות אג"ח יקטינו את הסכומים המיועדים לחילוץ פוטנציאלי. בכך למעשה הסבירות שלא ניתן יהיה להציל את ספרד או איטליה במקרה הצורך תגדל, מה שייצר לחץ דווקא לעליית תשואות.
הכרזה על תוכנית דרכים מפורטת וברורה להפיכת גוש האירו לאיחוד פיסקאלי, מה שיאפשר הנפקת אירו-בונדס ומעבר למדיניות תומכת צמיחה באירופה במקום מדיניות צנע. למרבה הצער, תהליך כזה כולל הסכמות של כל מדינות האיחוד, חקיקות חדשות, והקמה מאפס של מוסדות כלכליים שיפקחו על התהליך ולכן הוא גם תהליך ארוך ומייגע שלא צפוי להביא לרגיעה המיוחלת בשווקים בטווח הקצר.
אם ניתן ללמוד מניסיון העבר, סביר יותר שתוצאות הוועידה יאכזבו את השווקים, אם לא בטווח הקצר אז בטווח הקצת יותר ארוך. כל התוכניות וההחלטות שהתקבלו עד כה באירופה היו בגדר "מעט מדי ומאוחר מדי". מפת דרכים להפוך את גוש האירו למדינה אחת היא אמנם חשובה מאוד לעתיד הגוש אולם ללא מענה אמיתי לאבדן האמון של השווקים ייתכן ולא יישאר גוש אירו לדאוג לעתידו. הסכמה של גרמניה לאפשר רכישות אג"ח היא הכרחית, גם אם לא לזמן הקרוב אזי לזמן מאוחר יותר.