הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי: המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מאי בכ-0.2% ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכאחוז. העלייה המתונה במדד היא תוצאה של ירידה במדדי היצוא של סחורות ושירותים וכן של מדד יבוא מוצרי צריכה. ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה עליית המדד בכ-2.8%, השיעור הנמוך ביותר מאז שלהי שנת 2009. כפי שניתן לראות בגרף, בחודשים האחרונים המשק מצוי, לפי נתוני המדד המשולב, ב"סביבת צמיחה" של כ-0.2% לחודש. קצב זה עקבי עם הערכתנו לצמיחה בשיעור של כ-2.8% בשנת 2012. מדובר, אם כן, ב"ירידת מדרגה" בקצב הצמיחה בהשוואה לתקופה טרום המשבר וכן לשנים 2010-2011. יחד עם זאת, בעת הנוכחית, אין אנו צופים חזרה לצמיחה שלילית (כמו ב-2008, לדוגמא) אלא לצמיחה איטית, הנמוכה מפוטנציאל הצמיחה של המשק.
האם ניתן לחזור במהירות לצמיחה בהתאם לפוטנציאל? הקושי העיקרי בחזרה לצמיחה גבוהה כבעבר נובע גם מחולשת הביקושים ליצוא הישראלי, בעיקר מאירופה. בהקשר זה, ראוי לציין מסמך חשוב שפרסמה השבוע קרן המטבע הבינלאומית המציג, בין השאר, את חולשת הצמיחה באזור האירו יחסית לארה"ב ובריטניה, בשני העשורים האחרונים, כאשר חולשת הצמיחה במדינות דרום אירופה (יוון, איטליה, פורטוגל וספרד) הייתה הגורם העיקרי לכך. הפערים בולטים כאשר בוחנים את פוטנציאל הצמיחה של מדינות איזור האירו בשנים הקרובות: פוטנציאל זה אשר הסתכם בשיעור צמיחה שנתי ממוצע של כ-2.5%, בקירוב, בשנות ה-90 צפוי להיות בשנים 2010-2017 כאחוז אחד בלבד, כאשר במדינות הדרום השיעור הוא שלילי.
מה הביא לכך? מדובר בעיקר בירידה בפריון הכולל של גורמי הייצור. הסבר אפשרי לכך ניתן למצוא במסמך של ה-IMF המלמד, כי ישנה שונות רבה במאפייני הצמיחה בין המדינות באירופה: בעוד מדינות הצפון מוטות יצוא, מדינות הדרום מוטות ביקושים מקומיים עם חלק ניכר מהתעסוקה אשר מצוי בענפים לא סחירים (כנדל"ן, למשל) ולעיתים בעלי מידת חדשנות נמוכה וערך מוסף נמוך. הפתרונות לחזרה לצמיחה מהירה יותר אינם מהירים וקשורים בשינויים מבניים, כולל בשוקי העבודה במדינות השונות. בהקשר של המשק הישראלי, ירידת פוטנציאל הצמיחה באירופה עלולה לפגוע בשנים הקרובות בצמיחה של המשק הישראלי, אם כי, הגברה של פעילות היצוא הישראלי לאזורי צמיחה מואצת כמו אסיה (כפי שמעידים נתוני היצוא כבר כיום, עשויה למתן פגיעה זו.