דש בסקירת מאקרו שבועית: ההתפתחויות בתקופה האחרונה מעלים סיכון למשבר חמור בכלכלת העולם. מידת ההשפעה על המשק הישראלי תהיה תלויה כמובן בעוצמת ההאטה הכלכלית בעולם ובמידת המוכנות של המשק. לפני כחודש עדכנו את תחזית הצמיחה למשק לשנת 2012 ל-2.2%. בכדי להעריך את מוכנות המשק למשבר האפשרי בחנו מספר פרמטרים פיננסיים של המגזרים השונים והשווינו אותם לתקופה של ערב המשבר של שנת 2008.
המגזר העסקי- נטל החוב של החברות הלא פיננסיות עלה משמעותית לעומת שנת 2008 (ראו תרשים 9). נוספת לכך גם העובדה שחברות ציבוריות רבות נמצאות בבעיות נזילות לא פשוטות, הרווחיות ירדה ויכולת שירות החוב פחתה בהתאם (היחס בין רווחיות החברות לסך תשלומי הריבית והקרן השוטפים ירד מ-300% ברבעון הראשון של 2008 ל-283% בסוף שנת 2011). גם כמות האשראי המסופק ע"י הבנקים מוגבלת בגלל החמרה בדרישות ההון.
משקי הבית- החוב של משקי הבית ביחס לתוצר עלה בין השנים 2008-2012 בעיקר בעקבות הגידול במשכנתאות. במקביל, ירד שיעור החיסכון של משקי הבית בשנים האחרונות.
הממשלה- המצב התקציבי של הממשלה נראה היום קשה יותר מאשר ערב המשבר של שנת 2008. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על כ-3.5% ביחס לתוצר ונמצא במגמת עלייה, זאת לעומת כמעט איזון בתחילתה של שנת 2008 (ראו תרשים 10). יש לציין שהיחס בין חוב לתוצר של ישראל ירד במקצת בשנים האחרונות.
חובות המשק כלפי חוץ- כפי שהראו הנתונים של מאזן התשלומים שהתפרסמו בשבוע שעבר, מעמיק הגירעון בחשבון השוטף של ישראל. בינתיים, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ביחס לתוצר עומד על 0.7% בלבד, אך זה אחרי שנים בהן החשבון השוטף היה בעודף. יחד עם זאת, יתרות המט"ח של ישראל גדלו ביותר מפי-2 מאז שנת 2008.
בסה"כ מסתמן כי המצב הפיננסי של המגזרים השונים במשק פחות טוב היום ממה שהיה ערב המשבר של שנת 2008. המשמעות היא שהשפעת המשבר בעולם על ישראל, אם וכאשר יתרחש, עלולה להיות חזקה יותר מאשר בפעם הקודמת. יתכן ותידרש תגובה חדה יותר של קובעי המדיניות. לזכותם יאמר שהניסיון שנצבר משפר את יכולת התכנון והתגובה לתרחישים קשים.