מיטב בסקירת מאקרו שבועית: גרעון בחשבון השוטף, נרשם ברבע הראשון של שנת 2012. הגרעון הסתכם בהיקף של 1.7 מיליארד דולר, בניכוי עונתיות (כ-3% תוצר במונחים שנתיים). זאת, בהמשך לגירעון של 0.9 מיליארד דולר ברבע הקודם. נזכיר, כי החל משנת 2008, עד הרבע השלישי של שנת 2011, התנהל החשבון השוטף במאזן התשלומים בעודף.
החרפת המשבר הכלכלי באירופה, הביאה לירידה ביצוא הסחורות, אשר קוזזה בחלקה, על ידי עלייה ביצוא השירותים. במקביל חלה עלייה הן ביבוא הסחורות והן ביבוא השירותים. כך, הגירעון בחשבון הסחורות והשירותים התרחב ל-2.6 מיליארד דולר בהשוואה ל-1.2 מיליארד דולר ברבע הרביעי של שנת 2011.
בחשבון הפיננסי - הכולל את העסקאות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל ושל תושבי חו"ל בישראל, המגמה הייתה הטיית השקעות לחו"ל! השקעות נטו של ישראל בחו"ל, ומימוש נטו של השקעות זרים במשק המקומי, הביא את תנועות ההון נטו, לפי נתונים מקוריים, ברבע הראשון ל-3.1 מיליארד דולר. בפרט, השקעות תושבי ישראל בניירות ערך סחירים בחו"ל גדלו ב-כמיליארד דולר, לאחר שברבע הקודם התרחבו ההשקעות בכ-3.2 מיליארד דולר. תושבי חו"ל, מימשו נטו 1.6 מיליארד דולר בניירות ערך ישראלים סחירים. מימושים אלה – היו בעיקר במק"מ. בניכוי המימושים במק"מ, השקעות הזרים נותרו ללא שינוי.
ההשפעות על שער החליפין: שער החליפן מושפע מגורמים שונים כגון חסר בסחורות ובשירותים. נוסף על כך, הפעילות בתחום הפיננסי משפיעה גם היא על שער החליפין. במיוחד נכון הדבר למשק הישראלי שבו נפח תנועות ההון מסך הפעילות במט"ח הינה משמעותית. כך לדוגמא, הסביבה הגיאו-פוליטית, התנודתיות בשוקי ההון בעולם וגם פער הריביות בין ישראל לארה"ב (Carry Trade) משפיעים על תנועת ההון למשק ומחוצה לו ובהתאם על המגמות בשער החליפין.
לכן, על רקע הגרעון בחשבון השוטף, והטיית השקעות הון פיננסי בחו"ל, ניתן היה לצפות לכדי החלשות השקל מול הדולר ברבע הראשון של השנה.
במבט לרבע השני, שני דיווחים אחרים שפורסמו השבוע מצביעים כי גם ברבע השני, השקל יימצא בלחץ להיחלש.
(1) הגרעון המסחרי של ישראל בחודש מאי היה 1.7 מיליארד דולר. בחודש אפריל עמד גרעון זה ברמה של 1.9 מיליארד דולר (כלומר אם נניח גרעון ממוצע של 1.8 מיליארד דולר, צפוי להסתכם הגרעון המסחרי ברבע השני ב-5.4 מיליארד דולר, כ-0.1 מיליארד דולר יותר מהרבע הראשון).
חשוב להדגיש, כי הצטרפותה של אינטל ליצוא הישראלי, צפויה לתרום כ-1.5-1.0 מיליארד דולר ליצוא הישראלי בשנה, או כ-300 מיליון דולר לרבעון. כלומר, הדבר יצמצם את הגירעון המסחרי אך לא יבטלו
(2) תושבי חוץ מימשו נטו בחודש אפריל כ-1.2 מיליארד דולרים במק"מ. הפעילות של תושבי ישראל בחו"ל בתקופה זו הייתה מאוזנת. היינו, הרבע הקרוב וכפי הנראה בשנת 2012 כולה צפוי המשק הישראלי להתאפיין בגירעון במאזן התשלומים. להערכתנו, הגירעון ללא תמיכת אינטל היה מגיע לכדי 3% מהתוצר ובאמצעותה ירד לכדי 2% מהתוצר.
בהתאם, אנו צופים כי השקל ימשיך להימצא תחת לחץ, אם כי קל, לכדי פיחות בערכו כנגד מטבעות הסחר המרכזיים.