משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: למשבר האירופי היו עד עכשיו כשלושה שלבים עיקריים: שלב ההפתעה הראשונית, שלב ההפנמה והשוק שנלווה לשילוב של מדינות גדולות לתהליך, והשלב שבו אנו נמצאים: שלב הבריחה האיטית של כסף מן היבשת.
בשלב הראשון יוון כיכבה לבדה, והצליחה במו ידיה להביא את היורו מ-1.6 ל-1.18. אבל אז כולם חשבו שזו בעיה שניתן להכילה ולהתגבר עליה. ראינו אז את ריקודי הסלאו של מרקל, וסרקוזי, ומאמציהם המשותף, והצמוד כל כך (עד שנקבע הביטוי "מרקוזי" הידוע) לאותו פתרון חמקמק.
כמו שציינתי אז, וכמו שניראה לעין כל, נקנה אז רק זמן נוסף, ובשלב הבא ראינו כבר שמות כמו ספרד ואיטליה בערבוביה. זה כבר היה שוק אמיתי לשווקים, אבל בעיקר לקובעי המדיניות. הם לא חשבו שנגיע לכך. סרקוזי כבר איננו, מרקל על כרעי תרנגולת פוליטיים, ואירופה שטופה בגל של פוליטיקה קיצונית.
אוסף של אותיות (EFSF, ESM, LTRO, FROB, IMF) מתעופפים באוויר, אבל הנה הגענו לשלב השלישי והחמור מכולם: עשירי אירופה מוצאים את כספם מן הבנקים המקומיים. לא מדובר על מזומן כמובן. הסטטיסטיקה מדברת על גידול אדיר של קניית נכסי הון זרים, בחשבונות האזרחים, ובעיקר אג"חים אמריקאיים, גרמניים, שווצרים, ודניים.
אלו האחרונים היו צריכים להגביל לאחרונה את כמויות הכסף הנכנס אליהם מפאת ייסוף הקרונה. מה השלב הבא? המסלול מתועד היטב בספרי ההיסטוריה, אבל הגלובליזציה הפיננסית, ועולם הנגזרים, הם שני הגורמים החדשים שיוסיפו עניין רב בעתיד של בעיה זו.
עדכון דולר-שקל: המהמורות שבהן נתקלת ה"חבילה הספרדית" נותנות את אותותיהן בכל מגזרי שוק ההון, אבל במיוחד בזירת מטבע החוץ. המפסיד העיקרי מן האכזבה, שנתלוותה להחלטה על החבילה, ניכרת במיוחד במטבע האירופי, היורו, וראינו אותו יורד די הרבה.
עקב כך, הדולר העולמי התחזק פלאים, והדולר שלנו לא פיגר כמובן אחריו. רמת התמיכה סביב 3.86, אשר היוותה נקודת התייחסות חשובה בדרך מעלה, עכשיו מהווה את נקודת הפתיחה לזינוק מחודש של הדולר לכיוון השיא שנקבע לא מזמן סביב 3.91.
בדרך יש לנו את 3.89 אבל זו נראית כמו תחנת ביניים בלבד, לקראת בדיקה כמעט בטוחה של הפסגה החשובה. העובדה שרוב הסוחרים חיסלו די הרבה מאחזקותיהם שם, רק מגבירה את הסיכוי להגעה חוזרת כזו, ליעד ברור, וממגנט, כל כך.