הצו לרפורמה ביבוא מכשירי הסלולר הונח לאישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת

משרד התקשורת פעל בשנים האחרונות במטרה להגביר את התחרות בשוק התקשורת בכלל ובענף הסלולר בפרט. המשרד סבר כי תחרות בענף תגביר את רווחת הצרכן בכך שתביא להפחתת המחירים בענף הסלולר, ולמתן אפשרות בחירה ללקוח לבחור את החברה המתאימה לדפוסי השימוש שלו באופן הטוב ביותר. לכן, פעל המשרד להסיר את חסמי המעבר בין החברות, באמצעות מספר רפורמות משמעותיות ובראשן: ביטול קנסות היציאה, מעבר חופשי בין חברות, וניתוק הזיקה בין מקום רכישת המכשיר ליכולת לקבלת הטבות.

לצד זאת, פעל המשרד להכנסת מפעילים סלולאריים חדשים לשוק – מפעילים וירטואליים וחברות חדשות בעלות תשתית. ואכן התחרות התעצמה ולצרכנים לא נותר אלא לבחור לאיזו חברה לעבור עם תוכנית המתאימה לדפוסי השימוש שלהם.

לצד הרפורמות הללו, סבר המשרד כי יש לבצע רפורמה ביכולת לייבא מכשירים סלולאריים וציוד קצה נלווה. לכן הוחלט על הקלות באופן ייבוא המכשירים ודרך הפיקוח עליהם. המשרד סבור כי יש להסיר כל חסם הפוגע בתחרות חופשית בענף שבסופו של דבר גורם לפגיעה בצרכנים. על כן, המשרד החליט על הרפורמה ביבוא ציוד קצה שבמרכזה שתי הקלות משמעותיות: פטור מקבלת רישיון סחר ופטור מקבלת אישור סוג למכשיר הסלולארי.

ברפורמה שתי הקלות : עד כה, נדרש יבואן לקבל ממשרד התקשורת רישיון סחר וכן אישור סוג, על מנת לייבא לארץ טלפונים סלולאריים ולסחור בהם. המשרד מתכוון לקבוע כי ציוד קצה סלולארי אינו טעון קבלת אישור סוג, ובלבד שמתקיימים לגביו כל התנאים הללו:

הציוד עומד בדרישות הדירקטיבה האירופית Directive1999/5/EC או אישור של הנציבות הפדראלית לתקשורת בארצות הברית (Federal Communications Commission - FCC), והוא נושא סימון המעיד על כך;

הציוד מיועד לפעול בטכנולוגיית GSM, בטכנולוגיית UMTS או בשתי הטכנולוגיות האמורות, או בטכנולוגיה אחרת ובתחומי תדרים שהועדו לטכנולוגיות האמורות לפי דין, והוא עומד בצו הטלגרף האלחוטי (אי תחולת הפקודה)(מס’ 2), התשמ"ב – 1982 ככל שהוא מיועד לפעול בטכנולוגיה ובתחום תדרים אחרים.

הציוד הינו מקורי, חדש וטרם נעשה בו שימוש;

בנוסף, הוחלט כי יבואנים יהיו פטורים מהחובה לקבל רישיון סחר, ובלבד שעמדו בחובות הדיווח והרישום אודות סוגי הציוד שבכוונתם לסחור בהם, כפי שיקבע המשרד בצו.