כאשר קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מצהירה ש"יהיה יותר אירופה ולא פחות", אבל "אל תצפו לפתרון בפסגת האיחוד האירופי החודש", אין מנוס אלא קצת לשנות אווירה, ולהתרכז סביב הקורה אצלנו.
כלכלית, ישראל עדיין מעצמה במספרים. ראש ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) אמנם הזהיר משינוי בעתיד לגבי המדיניות הננקטת, אבל בינתיים, אין לו מה להתלונן. למרות העיוותים שתוקנו במספרי האבטלה, אנחנו עדיין במצב מפואר לעומת אירופה (11%), ואפילו לעומת אמריקה הגדולה (8.2% רשמית ומעל 14% אם לוקחים בחשבון את המיואשים).
בתחומי הגרעון, החוב-תוצר, ובמיוחד על פי האידיאולוגיה השלטת בהנהגה, אנו נמצאים במה שנקרא Sweet Spot של אבירי כלכלת השוק. אז מה הבעיה? מדוע ההרגשה שלנו היא שבכול זאת משהו לא ממש "מושלם"? התהליכים החברתיים, והתחושה הציבורית המשתקפת מן המדיה הכללית, הקצת יותר נשכנית, מעבירים את המסר שמה שמשתקף מן המספרים המקרו כלכליים לא ממש קובע את מצב חשבון הבנק שלנו, או את הרגשת העושר הפרטי שלנו.
במסיבת העיתונאים שהתקיימה עם אותו יו"ר OECD, ראש הממשלה ציין ש: "יש עכשיו לישראלים יותר כסף בכיס". אין ספק שבאוצר יש גרף המעיד על כך בצורה ברורה. אבל האם האזרח באמת יעיד על כך? עכשיו שקריאות כמו "הלאה הכיבוש" נשמעו בעצרת המחאה האחרונה, ברור לראש הממשלה שהוא ניצח את המערכה.
ללא קשר כלל לעמדה בסוגיה המדינית, הערבוביה הזו קטלנית. וכך, כאשר התאמות המיסים שנבעו מועדת טכטנברג בוצעו, אבל עדיין לא נראו ה"הטבות" ממנה, וכאשר בתקציב הקרוב כבר מובטחים לנו קיצוצים (תרגום לעברית = פחות שירותים לאזרח), אנו שוב במצב המוזר שבו המדינה משגשגת, האזרח סובל בשקט, והתנועה החברתית הרצינית הראשונה, אשר קמה זה שנים רבות, בזבזה את התחמשות שלה עד תום.
כנראה שרק אם נימצא במצבים הדומים למה שקורה באירופה, נראה שוב תחייה של מחאה אמיתית.
עדכון דולר-שקל: הסוחרים הכבדים ממשיכים לממש נכסים בדולר אצלנו. זה ניכר הן בתנועה עצמה והן בקצב של אותה תנועה מטה. עקב כך, הדולר הגיע כבר לרמת מחיר חשובה, באזור 3.87. ואולם, זו רק תחנת ביניים לקראת רמות מחיר הרבה יותר נמוכות הנמצאות סביב 3.84-3.86.
המשך התנועה תהיה תלויה כאמור בהתפתחויות מעבר לים, בשוק העולמי. התקווה להצלה קרובה מצד הבנק הפדרלי, ובמקביל השמועות על מבצע להצלת הבנקים בספרד וחבילת תמריצים של הממשל בסין, כל אלה מגבירים את אהבת הסיכון בשווקים ומחלישים את הדולר אל מול נכסי הסיכון, וביניהם השקל. הקורלציה בין המסחר העולמי לבין המסחר המקומי בדולר-שקל תמשיך להיות הדוקה בתקופה הקרובה.