כלכלני בנק לאומי מעריכים כי בטווח הקרוב צפוי המסחר להתנהל בעיקר בהשפעת ההתפתחויות באירופה וביוון בפרט. כמו כן, פרסום נתונים מאקרו כלכליים בארה"ב עשוי להשפיע באופן נקודתי. מבחינה מקומית, המהלכים הרגולטוריים והשלכותיהם על חברות רבות הנסחרות בשוק המקומי ימשיכו לעמוד במוקד תשומת הלב של המשקיעים, כשגם לעונת הדוחות תהיה השפעה פרטנית. במבט ענפי, להערכתם מומלץ לנצל את המימושים בסקטור האנרגיה, וכן להמשיך להחזיק בענף הטכנולוגיה מעל למשקל השוק.
התמתנות ציפיות האינפלציה והעלייה ברמת אי הוודאות בשווקים מחד וצפי להעלאת מיסים עקיפים מאידך תומכים בתוואי ריבית יציב. בנוסף, העמקת הגירעון הממשלתי צפוייה להביא לעלייה בהיקף גיוסי הממשלה ולהשפיע לשלילה על האגרות הממשלתיות בייחוד במח"מ הארוך. לכן, הם סבורים כי יש להחזיק במח"מ בינוני בחלקו הממשלתי של תיק ההשקעה.
בשל היות תחזית האינפלציה של החזאים דומה לזו הנגזרת מעסקאות ה- OTC, להערכתם יש להשקיע בתמהיל מאוזן בין האפיק הצמוד לזה השקלי.
אג"ח קונצרני – אנו סבורים כי יש להשקיע באגרות במח"מ של כ- 3 שנים אשר הונפקו ע"י חברות בעלות תזרים יציב.
המסחר במט"ח יושפע בעיקר מההתפתחויות בעולם. מבחינת השקל, הגורם המשפיע המרכזי היה ונותר הזירה הגיאופוליטית. התפתחויות משמעותיות בגזרה זו, באם יחולו, עשויות להביא לירידה מהותית בשערו של המטבע המקומי. להלן הסקירה שפרסמו:
המגמה השלילית ממנה סובל שוק המניות המקומי בשבועות האחרונים נמשכה גם השבוע. הירידות חלו, על רקע החששות מפני יציאת יוון מגוש האירו וההשלכות העלולות להיות לכך על עתיד הגוש כולו. ירידות השערים הובלו בידי מניות סקטור התקשורת, הבנקים והאנרגיה, והן לוו במחזורי מסחר גבוהים יחסית לתקופה האחרונה. אלו, עמדו השבוע בממוצע יומי על כ-1.1 מיליארד ₪ (בנטרול מחזור הפקיעה), לעומת רמה של כ-800 מיליון ₪ לפני מספר שבועות, ובהשוואה לכ-1 מיליארד ₪ בממוצע מאז תחילת השנה. במקביל, סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף לסוף חודש יוני נותרו ברמה גבוהה יחסית של כ-22%, לעומת רמה של כ-15%-16% לפני גל הירידות הנוכחי.
ביום חמישי, פקעו אופציות המעו"ף לחודש מאי ברמה של 1048.78 נקודות המגלמת עלייה של 0.34% משער הבסיס. מחזור הפקיעה היה גבוה יחסית ועמד על כ-1.06 מיליארד ₪, לעומת מחזורי פקיעה נמוכים של כ-0.5-0.6 מיליארד ₪ בחודשים הקודמים. בהקשר זה, נציין כי המעורבות של הסוחרים לקראת הפקיעה הייתה גבוהה, והשפעתה על המסחר ניכרה בימים האחרונים. זאת, הן בעלייה בתנודתיות התוך-יומית, והן בהבדלי התשואות בין מדד המעו"ף לבין מדד ת"א 75.
כאמור, המשבר בסקטור התקשורת המשיך להעיב על המסחר, ומדד ת"א תקשורת צנח בכ-9% והשלים מחיקה של כשליש מערכו מתחילת מאי. כזכור, אל הרגולציה ההדוקה שמלווה את הענף בשנה האחרונה נוספה החרפה משמעותית בסביבה התחרותית, ואת ההשלכות הסופיות של המשבר בענף קשה לאמוד. בינתיים, התוכניות שמוצעות לצרכנים צפויות להביא לירידה של עשרות אחוזים בהכנסות החברות ולא מן הנמנע שהמחצית השנייה של 2012 תסתיים בהפסדים. בנוסף, מעבר למשבר בליבת הפעילות של החברות, מבנה השליטה הפירמידיאלי המאפיין אותן משפיע גם הוא באופן ניכר על הלחץ במחירי המניות. כך, עצירה ממושכת של חלוקת דיבידנדים בענף, עלולה להביא לשינויים מבניים משמעותיים בו.
ההשלכות של הירידה בשווי מניות התקשורת על שוויין של חברות ה"אם" המחזיקות בהן קיצוניות. כך, כבר כיום שוויה הנכסי של סקיילקס השולטת ב"פרטנר" (היינו שווי השוק של אחזקותיה בניכוי סך חובותיה) הינו שלילי. גם שווייה של בי קומיוניקיישנס המחזיקה ב"בזק" כבר קרוב לאפס. חששות בשוק מתרחיש של שינוי מבני, סביר כי ימשיכו לבוא לידי ביטוי במסחר במניות הענף.
הירידות במניות התקשורת השפיעו גם על מניות הבנקים, שחלקם ייאלץ ככל הנראה לבצע מחיקות נוספות בגין אחזקות ריאליות בענף. עם זאת, הירידות בבנקים נבעו בעיקר מחשש למחיקות בגין חובות אבודים ו/או ירידה בשוויים של השעבודים שניתנו ע"י קבוצות לווים גדולות, צפי למחיקות בתיקי הנוסטרו כתוצאה מירידה בשוויין של אגרות חוב אירופאיות שברשותם, והשפעות נוספות של הירידות בשוק ההון (לדוגמא: עלייה בהפרשות לקופות פיצויים). כיום, נסחר מדד הבנקים לפי מכפיל הון ממוצע (משוקלל) של כ-0.67 בלבד. מחיר זה, מגלם בתוכו ציפיות למחיקות בהיקפים גדולים, ואם בסופו של יום תרחישי הקיצון באירופה לא יתממשו, נראה כי רמת המחירים הנוכחית של הענף נמוכה משמעותית משוויו הכלכלי.
על רקע המסחר הסוער, קבוצות עסקיות לא מעטות בוחנות כיום אפשרויות להקטנת מינוף, תוך היערכות ליישום המלצות וועדת הריכוזיות. כך, לאחרונה התבשרנו על מכירת השליטה בחברת "כלל תעשיות" ועל ניהול מו"מ למכירת "הפניקס". עסקאות אלו נעשות בעיקר מול קרנות השקעה זרות.
ענף האנרגיה נסחר גם הוא השבוע בירידות שערים חדות. הגורם המרכזי היה הודעת הרגולטור כי ההסכם של שותפויות "תמר" (נובל, ישראמקו, אבנר ודלק קידוחים) שנחתם מול חברת החשמל "מנציח מונופוליזם בגז וכובל את העם". החשש מפיקוח על מחירים ו/או הכרזה על "תמר" כמונופול הביא ללחץ על יחידות ההשתתפות בענף. אלו, הודיעו מצידן כי הדבר עלול לגרום עיכוב בלוח הזמנים המתוכנן לפיתוח הפרוייקט.
עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2012 לקראת סיומה: עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2012 בעיצומה, והתוצאות מעורבות. כך, בסקטור התקשורת, השבוע היה תורה של פרטנר לדווח על ירידה של כ-43% ברווח הנקי. מספר דקות שיחה למנוי (MOU) עלה בכ-13%, אך ההכנסה ממנוי (ARPU) ירדה בכ-12%. במבט קדימה, השפעתם של המהלכים האחרונים בענף תבוא לידי ביטוי רק בדוחות הרבעון השלישי. גם בענף הזיקוק ניכרה שחיקה ברווחיות, ופז שדיווחה על גידול של כ-14% בהכנסות, סבלה מירידה של כ-45% בשורת הרווח. השחיקה ברווחיות התפעולית הקיפה את כל מגזרי הפעילות של החברה, אך בלטה במיוחד בחטיבת הזיקוק שנפגעה מהמחסור בגז טבעי. מנגד, כי"ל הציגה תוצאות טובות לרבעון. כך, עיכוב חתימת החוזים עם הסינים ודחיית המשלוחים להודו אמנם השפיעו לשלילה על כמויות המכירה של האשלג, אך במחירי המכירה נרשמה עלייה. עוד נזכיר כי בשבוע הקרוב תסתיים עונת הדוחות לרבעון הראשון. מהתמונה העולה לעת עתה, ניתן לומר שענף הטכנולוגיה בלט באופן חריג לטובה. בשאר הסקטורים, לעומת זאת, ניכרה מגמה של שחיקה ברווחיות.
המדד המשולב לאפריל עלה ב-0.2%: בזירת המאקרו, פרסם בנק ישראל את המדד המשולב למצב המשק לחודש אפריל אשר רשם עלייה של כ- 0.2%. נתון זה מצביע על המשך ההתרחבות בסך הפעילות במשק, תוך התייצבותה של הצמיחה בקצב נמוך מזה שאפיין את שנת 2011. העלייה משקפת עליה קלה במדד הייצור התעשייתי ועלייה ביצוא השירותים. עליות אלו קוזזו על ידי ירידות במדדי יצוא ויבוא הסחורות, וירידה קלה במדד הפדיון של המסחר והשירותים.