יו"ר לאומי ונשיא איגוד הבנקים, דוד ברודט, מדבר בראיון ראשון בתפקיד, על העננה מעל הכלכלה העולמית, על הפער בין הנתונים הגבוהים של התוצר לנפש בישראל למצבו של הישראלי הממוצע, על מחירי הדירות שעלולים לשוב לעלות ועל עודף הרגולציה. "כמי שהיה ’מר ריכוזיות’ הראשון בישראל, כבר לפני 17 שנה, אני יכול לומר שהמשק עשה מאז קפיצה מרשימה מאוד"
דוד ברודט, יו"ר לאומי ונשיא איגוד הבנקים, יציין בקרוב שנתיים בתפקיד יו"ר הדירקטוריון, אבל במונחים של בנק לאומי זו נחשבת תקופה קצרה יחסית. בראיון מיוחד למגזין "בנקאות" אומר ברודט, שמאחוריו קריירה של יותר מ-40 שנה בשירות הציבורי, במגזר העסקי, במגזר השלישי ובמערכת ההשכלה הגבוהה: "התפקיד בבנק לאומי מאפשר לי לראות את המשק הישראלי, שאני מכיר מכל הזוויות. לכן, יש לי תחושה הרבה יותר נינוחה, כאשר אני מדבר על נושאים כמו תחרותיות, ריכוזיות, בעלויות וכו’ – אני יכול לדבר עליהם בגישה הרבה יותר מאוזנת. אני שבע רצון מהתחושה של אי-שביעות רצון שקיימת בישראל, אבל רואה אותה בפרספקטיבה של זמן ולא בלחץ של זמן. היתרון שלי הוא שכבר ראיתי את המעגלים והתנודות במשק".
על אפשרות התפרקות גוש היורו והמשבר באירופה: "למעשה, אין דבר כזה התפרקות של גוש היורו. כשהקימו את גוש היורו, בנו אותו ללא מנגנון יציאה. לנו נראה ברור שבכל הסכם וחוזה משפטי יש נקודת יציאה, אבל במקרה הזה אין. ייתכן מצב שמדינות לא תעמודנה בהתחייבויות שלהן לגבי מטבע היורו, וזה יוצר משבר. כלומר, המשבר מתמקד ביכולת של המדינות לקיים את ההתחייבויות שלהן במטבע היורו כלפי גורמים אחרים – בין אם אלה מדינות, המערכת הפיננסית או ספקים, והמנגנון הזה לא קיים. ייתכן שאחד הלקחים מהמשבר הזה הוא יצירת המנגנון. מעבר לכך, יש באירופה בעיות מבניות, כגון גידול אוכלוסיה שלילי, בעיות של הגירה, הזדקנות, צורך ברפורמה בפנסיה ועוד. כך שאירופה עוד עלולה להיות מוקד ל’רעש’ במשך תקופה ארוכה, בניגוד לארה"ב שבה יש משילות הרבה יותר חזקה".
"אבל אם ארה"ב תתאושש, ובצד האחר של העולם, המזרח ימשיך לצמוח, צריך לראות את אירופה בהקשר יותר מצומצם. המשבר באירופה עדיין משפיע מאוד, כי צריך לזכור שהתל"ג של אירופה הוא 16 טריליון דולר, כחמישית מהתל"ג העולמי. אבל אם מנועי הצמיחה של ארה"ב, המזרח ודרום אמריקה ימשיכו לפעול, תקטן השפעת המשבר באירופה".
השפעת המשבר באירופה על המשק הישראלי: "מנקודת ראות של המשק הישראלי, אירופה היא שוק היצוא הגדול שלנו. מדובר בשוק המסורתי והקרוב אלינו גיאוגרפית, ויש ענפים, כמו תעשיות מסורתיות וחקלאות, שנשענים רק על אירופה. לכן, גם אם השפעתה של אירופה על הכלכלה העולמית תקטן, מבחינתנו היא עדיין שחקן גדול ומשפיע. מסורתית, יש לנו גם מערכת קשרים ארוכה עם המערכת הפיננסית, כולל הבנקאות, באירופה.
"בתחום היצוא צריך לגוון ככל האפשר את שוקי היצוא שלנו – למזרח, לאמריקה הלטינית וכו’. למזלנו, הסקטור שצומח בשנים האחרונות, ההיי-טק, הוא מוטה יותר לארה"ב ופחות לאירופה – ואם הכלכלה האמריקאית מתאוששת, זו בשורה טובה לכלכלת ישראל. מצד שני, אנחנו לא יכולים להתעלם מהתעשיות המסורתיות ומהחקלאות שיש להן משקל בתעסוקה בישראל. צריך גם להגביר את כושר התחרות שלנו, כי גם אם אירופה במשבר, היא עדיין צרכן בהיקף של 16 טריליון דולר, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמו לוותר על השוק הזה".
על השפעת חוסר ההתקדמות בתהליך השלום על המשק: "לכאורה, נראה שהמשק הישראלי מתפקד ללא קשר למתרחש מסביב, אבל צריך להסתכל על הניסיון שלנו, שמראה שכל עשור מתרחשת התפרצות ביטחונית כלשהי שמזיקה לכלכלת ישראל ולפעילות המשקית. באופן שוטף אנחנו מרגישים את ה’אי-שלום’ בנטל הוצאות הביטחון. אם אני קושר את זה לתמונת המאקרו ולמחאה החברתית – הרי אם היינו יכולים לפנות אחוז אחד מהתוצר מהוצאות הביטחון, מדובר בסכום של 9 מיליארד שקל, ובסכום הזה אפשר לעשות הרבה מאוד בתחום החברתי.
"אני ער לאתגרים הבטחוניים, אבל מצד אחר גם יודע שמדינות מערב אירופה, שנמצאות בשלום, מקדישות לנושא הבטחוני אחוז אחד וישראל 6%-7%. הפער הזה גורם למצב אבסורדי: מצד אחד אנחנו מתפארים שאנחנו משק עם תוצר לנפש של 31 אלף דולר, אבל מצד אחר רמת השירותים הציבוריים שלנו לא משקפת משק ברמת תוצר כזו, כי חלק מהשרותים הציבוריים שלנו קשורים לתחום הביטחון. מאז שהצטרפנו ל-OECD רואים את הדברים בצורה יותר ברורה, בזכות מערכת ההשוואות בין המדינות החברות בארגון. כאשר בוחנים את רמת אי השוויון, העוני וחלק מהשירותים הציבוריים, כולל חינוך, ישראל דומה למדינות עם תוצר לנפש ברמה קרובה יותר ל-25 אלף דולר, ובתחומים מסוימים אפילו 20 אלף דולר. הפער הזה לא מובן לציבור. הנטל שנובע מהביטחון גם מקשה עלינו בתחרות מול מדינות גלובליות, כך שאי אפשר לומר שלמצב של ’אי שלום’ אין מחיר – יש לו מחיר".
על מחנק האשראי: "מחנק האשראי אולי פחות חמור ממה שנראה לנו לפני מספר חודשים, לאחר שהתבהרו דרישות בנק ישראל לגבי הלימות ההון שנדרשת מהבנקים בשנים 2015-2016, אבל הבעיה לא נעלמת. בהנחה שאנחנו בקצב צמיחה שנתי של 4%-3%, הביקוש הטבעי לאשראי הוא לגידול שנתי של 6%, ואילו דרישות הלימות ההון מחייבות להקטין את קצב הגידול הזה ל-4%. כלומר, בשלוש השנים הקרובות נפתח פער שיכול להגיע עד 2% בשנה".
"המשמעות היא שהמערכת הבנקאית תהיה חייבת להיות יותר סלקטיבית ובמקרים מסוימים תיאלץ להעלות מחירים. זה יחייב בדיקה הרבה יותר מעמיקה של קציני האשראי בכל המערכת, כדי שהבנקים יוכלו לבצע את הקצאת האשראי בצורה היעילה ביותר. האם זה יפגע בצמיחת המשק? זה עלול לפגוע, וישנם תנאים נוספים שעלולים לגרום לכך: המערכת הבנקאית מהווה כיום כ-50% מסך ספקי האשראי, והמחצית השנייה היא בשוק החוץ-בנקאי. הגופים המוסדיים, ספקי האשראי בשוק החוץ-בנקאי, נמצאים בבעיה בטווח הקצר, מאחר שיכולת המיחזור של חלק מהחברות יותר נמוכה ממה שציפו לה לפני מספר שנים.
"גורם נוסף שמשפיע, לפחות בשנה הזו, הוא העובדה שהגירעון הממשלתי יותר גבוה מהמתכונן. המשמעות היא שהשחקן הממשלתי, שבעבר הקטין את חלקו, הולך לגדול, וברור שהמשקיעים אוהבים לקנות אג"ח ממשלתיות, גם אם התשואה שלהן יותר נמוכה, כי הן בטוחות יותר. עוד גורם שמשפיע על תמונת האשראי הוא מערכת הבנקאות הבינלאומית. בגלל המשברים בעולם, הבנקים הזרים הקטינו במקצת את המעורבות שלהם בישראל. כך שאם אוספים את כל הגורמים האלה – צמצום מסוים בהיצע האשראי מצד הבנקים, השוק החוץ-בנקאי, הממשלה והבנקים הבינלאומיים – בשלב הראשון צפויה יותר מצוקת אשראי. עם זאת, ייתכן שבעוד שנה או שנתיים התמונה תשתנה, כי לשוק החוץ-בנקאי יש נזילות רבה".
על הצפי בתחום מחירי הדירות: "רואים ירידות מחירים מסוימות בפריפריה, שהן פועל יוצא של מה שקרה בשנה האחרונה. לעומת זאת, בתל-אביב ובשאר אזורי הביקוש לא רואים ירידת מחירים משמעותית. הביקוש הדמוגרפי שומר על רמת המחירים בשוק הזה. עם זאת, כאשר לקבלנים אין שפע של אשראי, תהיה לכך השפעה מסוימת בהמשך. בדרך כלל קבלנים מצטיידים במלאי קרקעות לטווח ארוך, כדי שיוכלו להשלים את שלבי התכנון ואחר-כך לבנות. רוב התחלות הבנייה שרואים כיום הן על קרקעות שנרכשו לפני חמש עד עשר שנים. היכולת של קבלנים לממן רכישת קרקעות באזורי הביקוש היא מאוד מוגבלת כיום. את ההשפעה של המגבלה הזו לא נראה בשנתיים-שלוש הקרובות, אבל החל מ-2015 היא תשפיע על השוק".
כלומר, בעוד מספר שנים המחירים באזורי הביקוש שוב עלולים לעלות. "נכון, באזורי הביקש אני לא רואה פתרונות מיידיים, אלא אם כן יצליחו להסיט ביקושים לפריפריה, באמצעות פתרונות של תעסוקה ותחבורה.
על המחאה החברתית: "ראשית, ראוי לציין כי המחאה החברתית צמחה ותפסה, כי היתה אותנטית במובן זה שהיא נבעה מתחושות של אי נחת וחוסר שביעות רצון בקרב שכבות רבות וגדולות בחברה הישראלית. המחאה מבטאת תחושה של אוכלוסיה שמרגישה שהיא לא מקבלת את מעמדה ואת חלקה בעוגה הלאומית. היא מרגישה שהיא תורמת לעוגה הלאומית בתחומי תעסוקה, תשלומי מס ושירות צבאי, כשמצד שני, יש תחושה שסדר העדיפות של מדינת ישראל השתנה באופן שממקם את האוכלוסיה הזו ברמה יותר נמוכה ממה שראוי לה להימצא. יש פה עניין של ציפיות ושל עובדות. ראש הממשלה אמר באחרונה, שאם היינו מוציאים את החרדים והערבים, התמונה היתה יותר טובה. אני הייתי מנסח זאת בצורה אחרת: אם היינו משלבים טוב יותר את החרדים והערבים בכלכלה, התמונה היתה נראית טוב יותר".