הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי: בנק ישראל הודיע ב-23 באפריל על הותרת הריבית לחודש מאי ברמה של 2.5%. זהו החודש השלישי ברציפות שבו בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי. מאז כניסתו לתפקיד של הנגיד הנוכחי, בשנת 2005, פרק הזמן הארוך ביותר של השארת הריבית ללא שינוי היה ארבעה חודשים.
מה היו הגורמים העיקריים להחלטה? ראשית, מדד מרס, אשר היה בגבול העליון של התחזיות, והציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה המצויות ברמה גבוהה יחסית (בעיקר בהשפעת סעיפי הדיור והאנרגיה), אינם תומכים בצורך להוריד את הריבית. גורמים נוספים התומכים במגמה זו הם מספר סקרי ציפיות לפעילות הכלכלית שהיו חיוביים יותר ביחס להתפתחות הצפויה של הפעילות הריאלית במשק. גם העדכון האחרון, כלפי מעלה, בתחזיות הצמיחה והסחר העולמי של קרן המטבע הבינלאומית תרם להחלטה. מנגד, ציין בנק ישראל בהודעתו כי החודש שבו ועלו החששות מפני המצב הכלכלי באירופה. על רקע זה, נותרו הריביות במשקים המובילים בעולם ברמות נמוכות (ראה/י גרף) ולא צפויה העלאת ריבית בשנה זו במשקים אלה.
במבט קדימה, נראה כי בהעדר אירועים חריגים, צפוי במהלך השנה שינוי מגמה ומעבר להעלאה של ריבית בנק ישראל. זאת, הן על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה יחסית והן כגורם מאזן לחשש ממדיניות תקציבית מרחיבה מהרצוי אשר תחייב את בנק ישראל לנקוט בריסון מסויים במדיניות המוניטרית. כיום, הריבית הריאלית (ריבית בנק ישראל בניכוי האינפלציה הצפויה) הינה אפסית, שמשמעותה מדיניות מוניטרית מרחיבה, ההולמת מצב של צמיחה נמוכה מהפוטנציאל. במידה ויגבר החשש מחריגה משמעותית של הגירעון התקציבי גם מיעד ההולם את מצב המשק הנוכחי, תתכנה העלאות ריבית מוקדמות ואולי משמעותיות מאלה המתומחרות כיום בשווקים. בהקשר זה נציין גם את הסיכוניים להאצה בלתי צפויה באינפלציה במהלך חודשי הקיץ ובהם התייקרות נוספת של החשמל וכן אפשרות להעלאת מיסים עקיפים.
המדד המשולב לחודש מרץ עלה ב- 0.2%: המדד המשולב לבחינת מצב המשק הישראלי עלה בחודש מרץ ב-0.2%. קצב הגידול השנתי (כל חודש לעומת מקבילו בשנה קודמת) של המדד המשולב עמד במרץ על כ-2.9%, האטה ביחס לחודש פברואר בו הקצב השנתי עמד על כ-3.2%. בבחינת המדד המשולב לאורך השנים האחרונות, ניתן לראות כי קצב הגידול השנתי במדד הגיע לשיא ביולי 2010 כאשר מאז, המשק הישראלי נכנס להאטה בפעילות הכלכלית. כפי שניתן לראות בתרשים, ההתפתחות השנתית במדד המשולב מתואמת היטב עם צמיחת התוצר המקומי של הסקטור העסקי.
נתוני חודש מרץ, אשר למעשה השלימו את נתוני המדד המשולב לרבע הראשון של 2012, מצביעים על כך שמגמת ההאטה במשק נמשכה גם בתחילת 2012, ומאותת על צמיחה רבעונית (כל רבע לעומת מקבילו) של 2.0-3.0% בתוצר (במונחים שנתיים), קצב הנמוך משמעותית מרבעונים קודמים. בבחינת רכיבי המדד המשולב עולה כי למעט מדד יבוא התשומות לייצור, כל המדדים היו מאוד שליליים. הייצור התעשייתי רשם ירידה חדה של 2.2% בחודש פברואר, לאחר שעלה בצורה מתונה בחודשים דצמבר וינואר. מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים נותר ללא שינוי בחודש פברואר. ירידות חדות נרשמו גם במדדי יצוא הסחורות והשירותים וכן במדד יבוא מוצרי הצריכה.
במבט לחודשים הקרובים, אנו מעריכים כי מדדי היצוא ימשיכו להיות חלשים על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית בעולם כאשר הם יכבידו על צמיחת המשק הישראלי בשנת 2012. בנוסף, אמון הצרכנים הנמוך בחודשים האחרונים צפוי להמשיך ולהשפיע על יבוא מוצרי הצריכה. לסיכום, התפתחות המדד המשולב עקבית עם הערכת אגף כלכלה לצמיחה של 2.7% בתוצר בשנת 2012, שמשמעותה צמיחה של כאחוז לנפש, הנמוכה מקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק אך עדיין גבוהה משמעותית משעורי הצמיחה הצפויים בשאר המדינות המפותחות בשנת 2012, בפרט באזור האירו.