איילת ניר, הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של פסגות, מעריכה בהמשך לפרסום הריבית הערב כי החלטת הועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה, אינה מפתיעה. היא צופים כי הריבית תישאר ללא שינוי בשנה הקרובה וזאת בשל מספר סיבות:
סיבה ראשונה: מאז עדכן בנק ישראל את תחזית הצמיחה, התחדש החשש בשווקים מפני הידבקות של ספרד ואיטליה במשבר החוב. קרן המטבע הבינ"ל אמנם עדכנה את התחזית שלה לקצב הצמיחה העולמי מעט כלפי מעלה, אך נתונים אחרונים מהמזרח מצביעים על התמתנות משמעותית יותר בקצבי הצמיחה שם, כך שהסיכון להידרדרות בקצב הצמיחה של המשק, אינו קטן.
סיבה שניה: הריביות המוניטריות במשקים המובילים בעולם צפויות להישאר ללא שינוי, כאשר במשקים אחרים הריבית עברה למגמת ירידה.
סיבה שלישית: מאז עדכן בנק ישראל את תחזית הצמיחה, פרסמה הלמ"ס את הסדרה המעודכנת לסקר התעסוקה, וממנה עולה, כי שיעור האבטלה במשק גבוה משהוערך קודם לכן.
סיבה רביעית: כשבוחנים את הלחצים האינפלציוניים במשק, יש להבחין בין לחצים הנובעים מצד הביקוש לכאלו הנובעים מצד ההיצע, אם מתפתחים לחצי אינפלציה מצד הביקוש, או לחצים מצד ההיצע המתרגמים לעליות מחירים גורפות במשק, אזי יש להגיב לכך באמצעות הכלים המוניטריים על מנת למתן אותם. אך כאשר הלחצים האינפלציוניים במשק הינם בעלי אופי זמני, קרי מדובר בהתאמה חד פעמית במחירים, או שמדובר בהתייקרות שלאחריה צפויה ירידה במחירים, בשני המקרים, הבנק המרכזי לא צריך להגיב לעליית מחירים זאת.
בהודעת הריבית מצוין, כי "ככל הנראה לא ניכרים לחצי ביקוש אינפלציוניים מקומיים אחרים" (בסוגריים נציין כי הכוונה מעבר ללחצי שכר הדירה והאנרגיה) ומאחר וגם אנחנו מעריכים, כי ללחצים האינפלציוניים כיום יש אופי זמני (מחירי הנפט למשל), הרי שלדעתנו, בנק ישראל יכול וצריך להותיר את הריבית על כנה בשנה הקרובה, במיוחד על רקע הסיכון הקיים לצמיחת המשק.