”למדינות אירופה יש בעיות של מדינות מתעוררות בלי פוטנציאל הצמיחה שלהן”

אמיר כהנוביץ כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים: שוקי המניות באירופה טיפסו הבוקר בהמתנה להנפקת האג"ח הארוכות של ספרד (2.5 מיליארד אירו) וצרפת (11 מיליארד אירו) שקיבלו לבסוף ביקושים בתשואות נמוכות יותר מהתשואות ששררו בשוק טרם ההנפקה ובכמויות יפות. האם גם בהמשך יצליחו ההנפקות באירופה למשוך משקיעים?

האם גם בהמשך יהיה מה שיחזיק את ההנפקות? ברבעון הראשון היו ברקע להנפקות באירופה מלא תוכניות והסדרים שעורערו אמונה ומשכו משקיעים, כמו תוכנית LTRO, התוכנית להזרמת נזילות למערכת הבנקאית, הסדר החובות של יוון, הגדלת "חומת האש" לקרן החילוץ האירופאית ל-900 מיליארד אירו ותוכניות צנע נרחבות, האם בכלל נשארה תחמושת לרבעון השני? מספיק להסתכל על תוכניות הצנע שנתפסות כבר כפוגעות בבשר החי, כלומר בפוטנציאל הצמיחה העתידי כדי להרהר שוב במחשבה.

אתמול בבוקר (יום רביעי) הודיעה יפן שתתרום לקרן המטבע 60 מיליארד דולר. ואז כתבנו על זה: "יפן היא אולי הסנונית המבשרת שאם רוצים לעזור לאירופה אז אפשר" ועוד באותו יום הודיעה בערב קרן המטבע שהיא גייסה עד כה 320 מיליארד דולר כדי להתמודד עם משבר החובות.

השבוע יתקיים בוושינגטון מפגש מדינות ה-G20 ויו"ר קרן המטבע, לאגרד, מצפה שתצליח לשנורר משם עוד כמה מיליארדים. אבל מלבד קרן המטבע יש לאירופה עוד כמה שפנים בכובע שהיא יכולה להוציא לפני ההנפקות הבאות. למשל הודעה של הבנק המרכזי, ה-ECB, כי ירכוש עוד אג"ח למאזן שלו, מחכים עוד להסדר עם פורטוגל שיקרה במוקדם או במאוחר ויש את הגברת האמון בכך שאין בכוונת האיחוד להתפרק. הרבעון הנוכחי ייסוב ברובו כנראה גם סביב פוליטיקה ובחירות, יהיה מעניין, אבל יתכן שאלה יהיו רק עוד משיכת זמן (ראו הרחבה בהמשך).

אג"ח - אתם נכנעים למולך? חוסכים בקושי מצליחים היום לגרד תשואות ובטח תשואות ריאליות (אג"ח צמודות) ויוצאים לחפש את אלה בשדות זרים. ע"י התרחקות על העקום לטווחים ארוכים יותר, שם התשואות מעט יותר גבוהות או לאג"ח בדירוג נמוך יותר, אפילו לאג"ח זבל. משקיעים שניסו להתרחק על העקום הממשלתי בחודשים האחרונים נבהלו מעליית התשואות בחודש פברואר עד אמצע מרץ וחזרו מהר לקצר. המשקיע הסולידי, לא רק בארה"ב, אלא גם בארץ, תלוי בסופו של דבר על פחות על כיוון הכלכלה אלא יותר על החלטת מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב (הפד), שמעתה קראו לו: המולך. כשבאים להעריך את מדיניות המולך (הפד) צריך קודם כל לזכור מי משיט את הספינה, הוא היו"ר בן ברננקי. זה העולם שלו, אנחנו רק שקועים בו... אא מושקעים בו.

נקודת המוצא לקבלת החלטה לדעת רבים צריכה להיות בהחלטה אם אתם נלחמים בפד או נכנעים למולך? להגיד את האמת, מאד בא לנו להאמין לפד, להיכנע לכוחו, לכך שהוא מסוגל להשאיר את הריבית אפסית עד לשלהי 2014. אבל זאת לא הבעיה. אנחנו דואגים למה שיקרה אח"כ. למה שהמלך ברננקי לא יספר לנו בשפת בני האדם איך הוא מתכוון לצאת מזה, מכל התוכניות שלו. איך יפטר מהנכסים במאזן, באיזה קצב יעלה לאחר מכן את הריבית? רק תבטיח לי שלא תעשה זאת עם אינפלציה...

המניות עולות על גב ההרחבות הכמותיות או על גב הכלכלה? או: תפסיקו להסתכל על התנועה בקניון ולהשליך ממנה על שוק המניות, אתם כבר לא ב-2008, אין קשר בין הכלכלה למניות:

שוק שורי - דתי וחילוני:ישנם סוגים שונים של שווקים שוורים (כינוי לשוק עולה). סוג אחד הוא שוק שורי שתלוי במחזור הכלכלי, שהוא מקביל במידה מסוימת לשוק חילוני. למה חילוני? כי הוא הולך עם הכלכלה, היא מתרחבת אז השוק עולה ולהיפך. לעומתו ישנם גם שוקים דתיים. שוק שעולה על האמונה שיהיה טוב או טוב יותר. היו בעבר מקרים בהם שוק המניות עלה תקופה ארוכה בזמן שהכלכלה רק האטה.

מחקר של דאג רמזי, מנהל ההשקעות הראשי של Leuthold Group, על שווקים שוורים לא כלכליים (noneconomic) מאז מלחמת העולם השנייה מצא כי אלו נוטים להיות קצרים יותר מאלה של שווקים שורים כלכליים וכן מתונים יותר. אורכם הממוצע הוא 31 חודשים ותשואתם הממוצעת נמוכה מ-62%, זאת לעומת שוק שורי שמגיע בהתאוששות כלכלית לאחר מיתון, המטפס בכמעט 102 אחוז. בהתחשב בעובדה ששוק המניות השורי הנוכחי בארה"ב (S&P500) עלה רק ב-23%, זה עדיין משאיר לדבריו מספיק מקום לרווחים.

גסיסתו של השוק השורי: כלכלנים מיחידת המחקר של נד דיוויס ניתחו את מאפייני גסיסתו של שוק שורי. תחת הכותרת "סקטורים המאותתים על סיומו של שוק שורי". החוקרים התמקדו בשלושת החודשים האחרונים של כל שוק שורי בשוק המניות בארה"ב מאז 1970. במהלך כל התקופות האלה הם מדדו את הביצועים של ה-11 המגזרים במדד ה-S&P500 ומצאו כי הסקטורים "פיננסים ושירותים השיגו בחודשים שלפני השיא ביצועי חסר לשוק, בעוד סקטור הקמעונאות (של מוצרים לא הכרחיים) וקמעונאות (של מוצרים ביתיים ואישיים) השיגו ביצועי יתר."

אם אנחנו בודקים את ביצועי הסקטורים האלה בארה"ב ברבעון האחרון אנחנו למרבה הצער, רואים ש- 3 מתוך 4 (מלבד סקטור השירותים) עולים בקנה אחד עם מאפייני סוף שוק שורי.

ביצועי הסקטורים שלושה חודשים עד היום (נמדד באמצעות ETF של SPDR)

• דאו ג’ונס תעשייתי עלה ב-1.3%

• פיננסים: ביצועי חסר - 3.2%-

• שירותים: ביצועי יתר - 7.3% (היחיד שלא מאפיין סיום של שוק שורי)

• קמעונאות של שירותים שאינם חיוניים: ביצועי יתר - 2.6%

• יצרני מוצרים אישיים (מזון, תרופות, טבק): ביצועי יתר - 7.6%

היום יפורסם בארה"ב מדד האינדיקאטורים המובילים, שזה המדד המקובל לאיתות על עתיד הכלכלה. הציפיות מדברות על עליה של 0.2%, אומנם חלש ביחס לחודש שעבר, אבל קנינו, בטח לעומת הניתוח של נד דיוויס.

שווה להשקיע עוד קצת ולקנות משהו טוב: אם חשדתם שהתיקון שעשו לכלכלה האמריקאית לאחר משבר הסאב-פריים היה חלטורה ולא יחזיק עד החורף, אז תישמרו לכם שבעתיים מהשקעה באירופה. אירופה היא סחורה פגומה, פשוט אל תתקרבו אליה. התיקון שעשו עבור כלכלת אירופה מנותק לגמרי מהבעיות שלה, לא קשור לפגמים במבנה, לחוסר האיזון בחשבון השוטף, לבעיות של איחוד מוניטארי ללא איחוד פיסקלי ולבעיות הסקטור הציבורי הגדול.

למדינות אירופה יש בעיות של מדינות מתעוררות בלי פוטנציאל הצמיחה שלהן. עדיף כבר להשקיע עוד קצת ולקנות משהו טוב, אמריקאי או אפילו יפני. בשביל סיכון עם פוטנציאל לכו למדינות המתעוררות (BRIC).

עוד היום במקרו: אחרי שספרד הנפיקה הבוקר ל-10 שנים, פתאום כל שאר הפרסומים הצפויים נראים לא כל כך חשובים. מה איתכם? תתעשתו על עצמכם, העולם זה לא רק ספרד! בשעה 17:00 יפורסמו שלל נתוני מאקרו, מאמון הצרכנים באירופה, מדד התעשייה של הפד של פילדלפיה, מכירות בתים קיימים בארה"ב ומדד האינדיקאטורים המובילים. התקווה הגדולה ביותר היא מנתון מכירות הבתים, שצפוי לעלות ב-0.7%. סקטור הנדל"ן האמריקאי אכזב לאחרונה והעלה חששות, אם ישתפר יכניס רוח אופטימיות למשקיעים חסרי האמונה...