בנק ישראל מפרסם את נתוני שוק מטבע החוץ בחודש מרץ 2012.
התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל מול הדולר, לעומת התחזקות הדולר בעולם. במהלך חודש מרץ התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ- 1.35%, ומול האירו בכ- 2.16%, מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, התחזק השקל ב- 2.16%. בעולם התחזק הדולר מול רוב המטבעות בעולם ובכלל זה בכ-0.8% מול האירו ובכ- 2.2% מול יין היפני, מול הפאונד הבריטי נחלש הדולר בכ-0.3%.
תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה: סטיית התקן של השינוי בשער החליפין - המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין - ירדה בחודש מרץ ועמדה על 5.5%, בהשוואה ל-8.4% בחודש פברואר. רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" - המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, ירדה בחודש מרץ לרמה של 9.6%, בהשוואה ל- 10.3% בחודש פברואר.
לשם השוואה, סטיות התקן הגלומות באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים ירדו אף הן, ועמדו בחודש מרץ ברמה ממוצעת של 11.9% ו- 10% בהתאמה, בהשוואה ל 12.7% ו- 10.4% בהתאמה בחודש פברואר.
נפח המסחר בשוק המט"ח – ירידה בנפח המסחר הכולל במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר. נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש מרץ הסתכם בכ-104.7 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-113.4 בחודש פברואר. נפח המסחר היומי הממוצע ירד בכ- 3% בחודש מרץ ועמד על כ- 5.2 מיליארדי דולר.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש מרץ בכ-34.8 מיליארד דולר בהשוואה לכ-35.6 מיליארד דולר בפברואר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה עלה במרץ בכ-2% בהשוואה לחודש פברואר ועמד על 1.75 מיליארד דולר.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש מרץ ב- 10.2 מיליארד דולר לעומת כ-12.4 מיליארד בפברואר, הממוצע היומי בחודש מרץ עמד על כ- 511 מיליון דולר, ירידה בכ- 13% בהשוואה לחודש פברואר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם בחודש מרץ בכ-59.7 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-65.4 מיליארד בפברואר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות החלף ירד בכ- 4% לרמה של כ-2.9 מיליארד דולר.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) ירד בחודש מרץ, ועמד על כ- 42%, בהשוואה לכ-44.1% בפברואר וכ- 37.5% בינואר. הירידה הייתה בעיקר בחלקם של תושבי חוץ בעסקות החלף, זאת כתוצאה מירידה בהיקף הפעילות היומי הממוצע של תושבי חוץ לעומת עלייה מתונה בממוצע היומי של תושבי ישראל בעסקאות אלו.