כלכלני בנק לאומי צופים כי הבורסה בתל אביב תמשיך להציג ביצועי חסר ביחס לעולם וכי המהלכים הרגולטוריים והשלכותיהם על חברות רבות הנסחרות בשוק המקומי ימשיכו לעמוד במוקד תשומת הלב של המשקיעים. בהסתכלות ארוכת טווח, רמת המחירים הנוכחית נראית מעניינת עבור משקיעים שאינם חוששים מתנודתיות. במבט ענפי, להערכתם מומלץ להחזיק בסקטור האנרגיה והפרמצבטיקה מעל למשקל השוק.
בשוק הסולידי, העליות שחלו לאחרונה בסביבה האינפלציונית, קרבו את הריבית הריאלית במשק לרמה אפסית. בנוסף, הם מעריכים כי הפתעות במדד, באם יחולו, יהיו כלפי מעלה - זאת, על רקע העלייה במחירי החשמל ואי הוודאות בשוק הדיור. בשל האמור, הם מבצעים הסטה מדודה בתיק ההשקעות אל עבר האפיק הצמוד.
השילוב של העלייה בסביבה האינפלציונית מחד והריבית הריאלית העומדת סביב רמה אפסית מנגד מחזקים את ההערכה לחזרה לתוואי ריבית עולה במחצית השניה של השנה. בשל האמור, הם סבורים כי יש להחזיק במח"מ בינוני בחלקו הממשלתי של תיק ההשקעה.
אג"ח קונצרני – הם מעריכים כי עדכון המדדים הנרחב צפוי לתמוך במחירי אגרות החוב הנכללות במדדים. בנוסף הם ממליצים על השקעה במח"מ של עד 3 שנים בדגש על חברות בעלות תזרים יציב.
בשוק המט"ח, בטווח הקרוב צפוי השקל להיסחר בעיקר בהשפעת פרסום נתונים מאקרו כלכליים בארה"ב ובאירופה. כמו כן, התפתחויות משמעותיות בגזרה הגיאופוליטית באם יחולו עשויות להביא לירידה מהותית בשערו של השקל. להלן הסקירה שפרסמו:
שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין בעליות שערים, על רקע האופטימיות מעבר לים, שנתמכה בנאום ברננקי, ולקראת פקיעת אופציות המעו"ף ביום חמישי. עליות השערים הובלו בידי מניות הנדל"ן, האנרגיה וחלק ממניות הטכנולוגיה. מנגד, סקטור התקשורת המשיך להציג גם השבוע חולשה יחסית. זאת, על רקע השקת מתחרה סלולארית נוספת שהביאה להערכות כי הירידה ברווחיות הענף אינה עניין זמני. המחזורים שליוו את המסחר עלו מעט. אלו, עמדו בממוצע יומי על כ-1.1 מיליארד ₪, לעומת ממוצע יומי של כ-950 מיליון ₪ בשבוע שעבר ובהשוואה לכ-1 מיליארד ₪ מאז תחילת השנה.
ביום חמישי פקעו אופציות המעו"ף לחודש מרץ ברמה של 1141.46 נקודות המגלמת ירידה של כ- 0.36% משער הבסיס. מחזור הפקיעה היה נמוך במיוחד ועמד על כ-580 מיליון ₪ בלבד. נזכיר כי מחזור פקיעה נמוך של כ-660 מיליון ₪ נרשם גם בפברואר. סטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף לחודש אפריל נותרו ברמה נמוכה יחסית של כ-18%-19%. להערכתנו, רמה זו אטרקטיבית לשם ביצוע הגנות למשקיעים החוששים מפני חידוש המגמה השלילית.
הבנקים פרסמו את תוצאותיהם לשנת 2011: מניות הבנקים המשיכו גם השבוע לרשום עליות השערים במרבית ימי השבוע, וכיום נסחר מדד הבנקים לפי מכפיל הון ממוצע (משוקלל) של כ-0.8. זאת, על רקע פרסום דוחות כספיים טובים מהצפוי ברוב הבנקים. אלו, נהנו ברבעון הרביעי של 2011 מהכנסות שנבעו משערוך נכסי מס כלפי מעלה, בעקבות העלייה בשיעור מס החברות ל-25%. זאת, בנוסף לעלייה ברווחי מימון והפרשות נמוכות בגין הפסדי אשראי מהן נהנו רובם. כך, בנק המזרחי הציג תוצאות מצוינות, וסיים את הרבעון הרביעי עם תשואה על ההון העצמי של 16.9% לעומת 13.3% אשתקד. הבנק הבינלאומי, דיווח על תשואה להון של 12.6% לעומת 9.7% אשתקד. בנק דיסקונט דיווח על קיטון בתיק האשראי לציבור והציג תשואה להון של כ-8.7% לעומת 5.1% ברבעון המקביל אשתקד. בנק הפועלים דיווח על תשואה להון של 11.9% לעומת 13.5% אשתקד, ובנק לאומי, שדיווח על עליה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, סיים את הרבעון הרביעי בתשואה של כ-11.2% על ההון, לעומת 8.8% ברבעון המקביל אשתקד. במבט קדימה, בשנים הקרובות צפויים מרבית הבנקים להתמודד עם מספר אתגרים וביניהם הדרישה לעלייה ביחס הלימות ההון, שעשויים להעיב על יכולתם לייצר תשואה נאה על ההון.
דלק קידוחים ואבנר בדרך לחו"ל?: סקטור האנרגיה רשם השבוע עליות שערים נאות, על רקע דיווח של השותפויות ב"תמר" בסוף השבוע שעבר כי הן מנהלות מו"מ עם גזפרום למכירת גז טבעי ממתקן הנזלה החל משנת 2017. בתוך כך, ישראמקו הושפעה גם מפרסום דו"ח הצעת מדף להנפקת זכויות, כאשר גיוס ההון מיועד לפיתוח המאגר. בסוף השבוע, דיווחו שותפויות "אבנר" ו"דלק קידוחים" במסגרת הדוחות הכספיים כי הן בוחנות אפשרות להירשם או לרשום את נכסיהן או את חלקם למסחר בבורסות נוספות בעולם. עם זאת, עדיין לא ברור אם הכוונה היא לרישום דואלי או למחיקתן מהמסחר בבורסת תל אביב ומעבר למסחר בלעדי בחו"ל.
עונת הדוחות הכספיים הסתיימה: עונת הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2011 ולשנה כולה הסתיימה, ובתוצאות ניכרות מחד ההשפעה של הכבדת הרגולציה, ומאידך ההשלכות של "המחאה החברתית". כך, בסקטור התקשורת הביאה הרגולציה החריפה לירידה בהכנסות ולשחיקה ב-EBITDA. בענף שיווק הדלקים, הרגולציה באה לידי ביטוי בירידה במרווחי המכירה של דלקים. בענף הבנקים, ניכרה הרגולציה בעיקר בעליית דרישות הלימות ההון, אשר הביאה את חלקם להפחית בנכסי הסיכון, ואילו חברות הנדל"ן המניב סבלו ברובן מעלייה בהתחייבויות בגין "מסים נדחים", כתוצאה מהעלייה בשיעור המס. "המחאה החברתית" ניכרה גם היא בתוצאות. כך, יצרניות המזון התקשו לגלגל עלייה במחירי הגלם על הצרכנים, והן הציגו ירידה ברווחיות הגולמית, בעוד קמעונאיות המזון נאלצו להוזיל מחירים והן דיווחו על ירידה של ממש בשיעורי הרווח התפעולי. על רקע כל זאת, בלטו חברות הטכנולוגיה בחסינות יחסית. זאת, על רקע היותן מושפעות במידה מוגבלת מההשפעות המקומיות. במבט קדימה, אנו צופים כי מגמת העמקת הרגולציה תימשך, והחברות תיאלצנה להסתגל לפעול בסביבה העסקית החדשה שנכפתה עליהן.
ניצנים של אופטימיות: בזירת המאקרו, פרסם בנק ישראל תחזית מאקרו-כלכלית, במסגרתה עודכנה תחזית הצמיחה לשנת 2012 ל-3.1%, זאת לאחר שהתחזית הקודמת מחודש דצמבר עמדה על 2.8%. בנוסף, פרסמה חטיבת המחקר לראשונה את תחזית הצמיחה לשנת 2013 העומדת על 3.5%.
העדכון נובע מסדרת נתוני מאקרו חיוביים אשר התפרסמו בתקופה האחרונה, ביניהם שיפור בייבוא הסחורות וייצוא השירותים, וכן ציפיות מסקר מגמות. נציין, כי על אף העלאת תחזית הצמיחה, זו עדיין נמוכה משמעותית ביחס לשנת 2011 בה צמח המשק המקומי ב- 4.7%.