איתי מדהלה, מנהל השקעות אפסילון בית השקעות בסקירת מאקרו שבועית: אם נחזור אחורה לנובמבר 2011, נזכר בתחזיות האיוב ששטפו את המשק הישראלי. הקונצנזוס חזה שהצמיחה בישראל תרד משמעותית עקב האירועים באירופה תוך פגיעה בייצוא, הקונים יקנו הרבה פחות והייצור יקטן. אלא שהנתונים שהתפרסמו השבוע מוכיחים אחרת: הייצור התעשייתי רשם עלייה של כ 18% בין החודשים נובמבר לינואר, בעיקר בזכות מגזר ההייטק. גם שאר המרכיבים האחרים כמו טכנולוגיה מעורבות עלית וטכנולוגיה מעורבות מסורתית עלו ב 1.6% ו-0.8% בהתאמה.
בתקופה הנסקרת נרשמה ברשתות השיווק עלייה של 3.2% לאחר שגם בשלושת החודשים הקודמים הפדיון עלה ב3.1%. מי זוכר שבאוגוסט, כאשר המחאה החברתית הייתה בעיצומה, הפדיון ברשתות השיווק ירד באופן משמעותי. נראה שהצרכן הישראלי עדיין לא מוכן לוותר על חווית הקניה בחנויות.
נתוני ייצוא השירותים העסקיים (המהווה כשני שליש מסך יצוא השירותים) רשמו אף הם עלייה חדה של 31% לעומת החודש הקודם והסתכמו ב-1.9 מיליארד דולר, זאת לאחר ירידה של 1.5% בחודש דצמבר אשתקד, מה שמפחית את החשש מפני התמתנות של הגורם שתורם מכל לתוצר של המשק הישראלי.
הנתונים הללו, כמו נתונים אחרים שפורסמו בחודשים האחרונים מעלים במוחו של בנק ישראל מחשבות שניות לגבי שיעור הצמיחה במשק. לפי העיתונים, בנק ישראל עומד להעלות את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2012 לרמה של מעל ל 3% (מה שמעלה את השאלה, מהן תרומתן האמיתית של התחזיות האלו אם משנים אותם בתכיפות כה גבוהה?) האם העלאת תחזית הצמיחה של בנק ישראל מהווה גם איתות לגבי המדיניות המוניטרית שלו ברבעונים הקרובים? האם העובדה שציפיות האינפלציה לטווח הקצר מסרבות לרדת מרף ה 3%, מעלות אצל בנק ישראל את החשש מפני התממשותן ועל כן הוא נערך לקראת שינוי כיוון של המדיניות המוניטרית?
הנתונים שהמשק הישראלי מנפק בחודשים האחרונים מצביעים על חוזקו של המשק, ואף יוצרים את התחושה שגם חזרה למצב משברי באירופה לא "תצליח" לפגוע ביציבותו. צפירת הרגיעה שנשמעת כיום באירופה לצד תמונת מצב מעודדת שמספק המשק האמריקאי ימשיכו לסייע למשק הישראלי להציג נתונים טובים גם בחודשים הקרובים.
הנעלם הגדול כעת הוא : מה יגיע קודם, הירידה בציפיות האינפלציה או העלאת הריבית ? כפי שכתבנו בשבוע שעבר, אנו סבורים שבשל הרמה הגבוהה של אי הודאות, יש לנקוט במדיניות השקעה דפנסיבית בשוק הסולידי. הקפיצה בתשואות, כמו גם העלייה בתלילותו של העקום אינם מהווים עדיין סיבה מספקת לדעתנו להעלות מח"מים באפיקים הסולידיים השונים. על כן, אנו מותירים את המח"מ בתיק השקלי על כשנתיים, ובתיק הצמוד על כחמש שנים.
כאמור, לא רק המשק הישראלי מציג נתונים מרשימים, אלא גם המשק האמריקאי. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בארה"ב התרחב ב 3% ברבעון הרביעי של 2011 לעומת הרבעון הקודם. נתון מרשים גם מבחינה היסטורית, מאחר ומ 1947 עד 2011 הצמיחה הרבעונית הממוצעת של ארצות הברית עומדת על 3.28 אחוזים .
מדד אמון הצרכנים שמהווה אינדיקציה אמינה של בריאות כלכלת ארה"ב מנקודת המבט של הצרכן עלה בחודש פברואר לרמה של 70.8 לעומת 61.1 בינואר 2012. ארה"ב היא עדיין כלכלה מוטת צריכה ושיפור של הסקטורים הקשורים בצרכן הפרטי מצביע על המשך מגמה חיובית בארה"ב.
גם נתוני סחר החוץ של ארה"ב מציגים תמונה מרשימה. היצוא עלה בינואר 2012 בשיעור של 1.45% לעומת חודש דצמבר, בעוד שהייבוא רשם גם הוא עלייה של 2% בחודש ינואר 2012 לעומת החודש הקודם. למעשה, אנו די מתקשים לזכור את הפעם האחרונה שבה נתקלנו בנתון כלכלי בארה"ב שהצביע על ירידה או התכווצות משמעותית בפעילות. האם כל זה יצליח לשמר את המומנטום החזק של השוק בארה"ב, או שמא השוק עומד בפני מימוש ?
הזו אכן התממשה. אלא שהעליות החדות, לצד פערי התשואה הגבוהים שנוצרו בין השוק המקומי לשוק האמריקאי מחייבים אותנו לבחון את המצב מחדש. אין ספק שהשוק הישראלי זול וראוי לקנייה. אנו מזהים גם שמחיריהן של כמה מניות של חברות שתוצאותיהן הכספיות מושפעות מהמחאה החברתית מגלמות את ההרעה שנגרמה לעסקיהן. לפיכך, אנו משנים את המלצתנו לחשיפה זהה לשווקי חו"ל ולשוק המקומי. התיק המקומי יכלול בעיקר חשיפה מוגברת למגזר הבנקאי, מניות הגז, הנדל"ן המניב ואפילו חלק מהקמעונאים.
סקטור קבלניות הקידוחים התת-מימיים
בעולם החדש של משברי החוב, צמיחה היא כבר ממש לא דבר טריויאלי. באירופה עסוקים עדיין בבלימה (הסדר החוב המתגלגל ביוון) ובהכנת הבנקים לקראת הבעיות הקשות בפורטוגל ובספרד (התשואה על אגרות החוב של פורטוגל כבר עברה מזמן את ה-20%). ארה"ב עדיין יותר מקרטעת קדימה מאשר צומחת ואפילו קטר הצמיחה הסיני מוריד לאחרונה את תחזיות הצמיחה. על רקע זה, סקטורים אשר צפויים להציג צמיחה יהפכו להיות מצרך מבוקש. אחד התחומים שמציגים צמחה עקבית בשנים האחרונות הוא תעשיית קידוחי הנפט/גז התת-ימיים. הסיבה לכך היא שעידן הנפט הזול נגמר. המאגרים הגדולים שנמצאו ביבשה בסמוך לפני הקרקע, וההפקה שלהם הייתה פשוטה וזולה, קרובים למיצוי.
מנגד, על רקע ההתפתחויות בשווקים המתפתחים, אשר עוברים תהליכים מהירים של מודרניזציה ועלייה ברמת החיים, הביקוש העולמי לנפט רק ממשיך לעלות מדי שנה, כולל בשנות המשבר האחרונות. לדוגמא, בסין מכרו בשנת 2010, לראשונה בהיסטוריה, יותר מכוניות מאשר בארה"ב. לפיכך, חברות הנפט נאלצות לפנות למאגרי אנרגיה חליפיים שהם מסובכים ויקרים להפקה, כגון שדות נפט תת-ימיים או מאגרי נפט בלתי קונבנציונלי. ההפקה של נפט בלתי קונבנציונלי בעייתית ושנויה במחלוקת מכיוון שהיא יוצרת זיהום סביבתי כבד, כך שכרגע עיקר המשאבים מופנים לכיוון המאגרים התת-מימיים.
חברות הנפט אינן מתפעלות את הקידוחים בעצמן, ומי שנהנה מכך הן קבלניות קידוחי הנפט התת-ימיים, שהביקוש לשירותיהן גדל בשנים האחרונות בקצב של מעל 20% בשנה. על רקע התיאבון העולמי המתגבר לנפט, מגמה זו אינה צפויה להשתנות בקרוב.
לאחר האסון במפרץ מקסיקו, שאירע לפני כשנתיים, תעריפי ההשכרה של אסדות הקידוח ירדו בעקבות האיסור שהטיל הממשל האמריקאי על הקידוחים באזור, אולם החברות הודיעו בדו"חותיהן לבורסה בחודשים האחרונים כי הסרתו של החרם ועלייה חדה בביקוש לאסדות משאר העולם (כולל מכיוון ישראל) דוחפת את מחירי האסדות בחדות כלפי מעלה.
על מנת לגלות מאגרים חדשים חברות הנפט נאלצות להרחיק עמוק יותר ויותר אל תוך הים, תוך הסתייעות בטכנולוגיות חדשות שפותחו בשנים האחרונות. חברות הקידוחים מרוויחות מכך בכמה מובנים. ראשית, אסדות למים עמוקים מושכרות במחיר שגבוה עד פי חמישה מאסדה למים רדודים (עד חצי מיליון דולר ליום לעומת כ-100 אלף דולר ליום השכרה של אסדה למים רדודים). שנית, קידוח במים עמוקים הוא מסובך יותר ומחייב יותר ימי השכרה עבור כל קידוח, בעיקר על רקע דרישות בטיחות מוגברות מהאסדות לאחר האסון במפרץ מקסיקו. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והעלויות הגבוהות הכרוכות בבנייה ותפעול של אסדות גורמות לכך שתחום זה מאופיין בחסמי כניסה טכנולוגיים ופיננסיים גבוהים. בנוסף, יש לציין כי מרבית החברות בענף מייצרות תזרימי מזומנים גבוהים ונהנות מרמת מינוף נמוכה של פחות מ-50% חוב ביחס להון העצמי.
למרות הסיכון המובנה הגבוה הכרוך בתחום פעילות מסוג זה, בדמות האפשרות לתקלות כמו האסון במפרץ מקסיקו, כאשר חברות בסקטור כגון, NE, ATW ו-DO מתומחרות סביב מכפיל רווח עתידי ממוצע של 10, מכפיל תזרים מזומנים ומכפיל EBITDA/ EVממוצע של 6.8 נראה כי ההשקעה בענף עדיין אטרקטיבית. אנו מחזיקים בחברות אלו בקרן "אפסילון (D4*) מנית דיבידנד פרימיום".